בית המשפט לענייני משפחה הורה על העברת משמורת ילדים באופן זמני, מהאם לאב, וזאת בשל מצבם הקשה של הילדים ומסוגלותה ההורית הנמוכה של האם. יש לציין כי העברת המשמורת נעשתה באופן זמני בלבד, וזאת משום שתסקירי עובדי הרווחה במקרה זה לא היו מחמיאים, בלשון המעטה, גם לגבי האב.
התובע והנתבעת התחתנו לפני כ-15 שנה ובמהלך השנים נולדו להם שני ילדים. האב הופנה בשנת 2007, על ידי קצינת מבחן, לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה. הפניה זו נעשתה לאחר תלונה של הנתבעת בדבר אלימות פיסית, נפשית וכלכלית. התובע השתתף במשך שלוש שנים בטיפול קבוצתי וסיים את טיפולו בשנת 2010.
האב הורחק מביתו למשך שלוש שנים, בהתאם להחלטת בית המשפט, ובהמשך חזר הביתה וזאת בכדי לנסות ליצור שלום בית. עם זאת, לאחר מספר חודשים האב הורחק מהבית פעם נוספת, ומאז לא שב הביתה גם לאחר שתקופת ההרחקה הסתיימה. במקביל, האם עבדה במספר מקומות עבודה והייתה מובטלת פעמים רבות. שני הילדים התגוררו עד לתביעה זו עם אימם.
בית המשפט מעביר המשמורת
לתיק בית המשפט צורפו מספר תסקירים אשר תיארו את ההורים באורח אשר "לא החמיא לשניהם - בלשון המעטה". מתסקירים אלו עלתה תמונה ברורה לפיה תפקודם של הילדים ירוד ומצבם הנפשי קשה. כמו כן, ניתן היה ללמוד מהתסקירים כי הילדים סובלים מהזנחה וסיכון מתמשכים.
קראו עוד בתחום:
- הפרדה בין קטין להוריו בגלל שיקולים כלכליים, האמנם?
- קטין רך בשנים במסגרת אמנת האג
- שינוי מקום מגורים של קטין לאחר גירושין, אימתי?
עובדי שירות הרווחה מתחו ביקורת בעיקר על האם. האחרונה נהגה לנטוש את הילדים בלילות, לא הגיעה לאף תוכנית טיפולית אליה הוזמנה ולא שיתפה פעולה כנדרש. לפיכך, שירותי הרווחה המליצו להעניק את המשמרות על הילדים לאב, וזאת באופן זמני (תוך בחינת אפשרות של הוצאת הילדים ממסגרת הוריהם למסגרת חיצונית).
"העברת הקטינים כיום למשמורת אביהם היא בבחינת החלופה האחרונה האפשרית ואולי אף נכון להגדירה כהזדמנות אחרונה לפני הוצאת הקטינים ממשמורת הוריהם והעברתם לסידור חוץ ביתי", נכתב בחוות הדעת המקצועיות.
מעמד תסקירי העובדים הסוציאליים
העובדים הסוציאליים, אשר מועסקים בשירותי הרווחה ברחבי הארץ, הינם בעלי מעמד חשוב ביותר מבחינת בית המשפט לענייני משפחה. הלכה פסוקה היא כי חוות דעתם של העובדים הסוציאליים נתפסות על ידי בית המשפט ככלי אובייקטיבי, מהימן, ומקצועי, אשר מנחה את השופט בדרכו לבחון את העיקרון היחידי המוביל את פסיקתו במקרים אלו – טובת הילד.
"חזקה על העובדים הסוציאליים שהם עושים מלאכתם בעניין זה נאמנה ולנגד .עיניהם עומד אינטרס אחד ויחיד הראוי להגנה ושמירה והוא טובת הקטין הספציפי", נכתב בפסק הדין, "במקרה שלנו, ריבוי התסקירים ושינוי המסקנות וההמלצות לאור שינוי הנסיבות ולאור הבירור המקיף שנעשה תוך שימת דגש על מצבם של הקטינים, כאשר תחילה ההמלצה הייתה על משמורת בידי האם ובהמשך על משמורת בידי האב, אך מלמד כי ההמלצות באו לאחר שעניינם של הקטינים נבחן היטב".