בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבחון סוגיה העוסקת בבקשה של אם משמורנית להביא לשינוי מקום מגורים של קטינים מירושלים לחיפה. כנגד מעבר זה עמד צו מניעה זמני אשר ביקש האב. האב הגישה תביעה להפוך את צו המניעה הזמני לצו מניעה קבוע. בתביעתו זו, ביקש האב כי ייאסר על האם מלהעביר את מקום מגורי הקטינים מירושלים.
האב טען כי הוא מקיים הוא קשר חם והדוק עם הקטינים ומהווה עבורם מקום מפלט מכישוריה ההוריים הנמוכים של אמם המשמורנית. לטענתו, נוכחותו היום יומית בחייהם של הילדים הינה קריטית לשלומם ולהתפתחותם. לאור היחסים המיוחדים האלה, לדבריו, ניתוק הילדים בדרך של העברת מקום המגורים יגרום להם נזק חמור.
האב אף הצביע על הסדרי ראיה מורחבים אשר מתקיימים בינו לבין הילדים. לדעתו של האב, טענותיו מצדיקות עקרונית את העברת משמורת הילדים לידיו. עם זאת, לא עמד הוא על דרישה זו במידה והאם תימנע מלעבור עם הילדים מירושלים.
האם טוענת - הקרבה לאב מעכבת את הילדים ופוגעת בסמכותה כהורה משמורן
האם התנגדה לסעד המבוקש. לטענתה, אין כל פגם בכישוריה ההוריים והיא דואגת לכל צרכיהם של הילדים על הצד הטוב ביותר. האם לא הכחישה שהיו מספר בעיות עם אחד הילדים אך העניין נמצא בטיפול על ידי הגורמים המקצועיים ויש שיפור משמעותי בהתנהגותו של הקטין.
בכל אופן, לטענתה, בעיות מהסוג הזה אינן מצדיקות כלל את העברת המשמורת. האם טענה כי יש לאשר את המעבר לצפון וזאת משום שמדובר במעבר אשר נסיבותיו כלכליות.
- האם בית משפט באזור אחר ידון במזונות הקטין בגין מצוקה כלכלית של האם?
- הפרדה בין אחים לאחר מעבר מגורים של הורה משמורן
- שינוי מקום מגורים של קטין לאחר גירושין, אימתי?
- האם ההורים יחויבו במסגרת בחינת הכנסתם בדמי מזונות הקטין?
ראשית, מדובר בשיפור של ממש במשכורתה בהשוואה למשכורת הבסיסית שהיא מרוויחה בירושלים. שנית, עבודה זו כוללת גם מגורים חינם אין כסף, דבר אשר יביא לחיסכון של אלפי שקלים בחודש. שלישית, האם טענה כי האווירה הפתוחה של המקום תתרום להרגעת הבן ומדובר במקום מומלץ ביותר לגידול ילדים. רביעית, קבלת העבודה החדשה מהווה אפשרות אמיתית עבורה לקידום בתחום המקצועי.
האם סיכמה כי מיותר לציין שככל שהמעבר יביאו לשיפור באיכות החיים שלה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מקצועית, מדובר גם בשיפור במצבם וחייהם של הילדים. האם הוסיפה טענה נוספת אשר תוקפת את הסדרי הראיה הרחבים שנקבעו עבור האב.
לטענתה, הקשר ההדוק אשר מקיימים הילדים עם האב מונע מהם להשלים עם עובדת פרידת הוריהם והילדים לא הפנימו כי המשמורת עליהם נתונה לה. לדוגמא, האם הצביעה על תופעה, אשר חזרה על עצמה מספר פעמים, במסגרתה הבן בורח לבית האב כל אימת שמתעורר ויכוח בינה לבינו. לשיטתה, לכך יש השפעה מאוד שלילית על מעמדה כאם ועל הסמכות ההורית שלה.
בית המשפט - "הפרדה גיאוגרפית בין הורים גרושים היא תופעה מקובלת"
למעשה, בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבחון את האיזון הראוי בעניין סבוך זה. מצד אחד, עומדת האם אשר מעוניינת לבסס את חייה החדשים, הן מבחינת הטמעת הגירושין בילדים ובניית סמכותה ההורית, והן מבחינת קידומה המקצועי והכלכלי. מצד שני, עומד האב המעוניין במעורבות רבה בחיי הקטינים ומקיים עימם קשר קרוב, חם והדוק.
מיותר לציין כי ההלכה הפסוקה הכירה בכך שלהצלחתה של האם, שהיא ברוב המקרים ההורה המשמורן, לבנות מחדש את חייה לאחר הגירושין, יש השפעה עצומה על הסתגלותם הפסיכולוגית של הילדים.
"הפרדה גיאוגרפית בין הורה משמורן להורה לא-משמורן הינה תופעה נפוצה ומקובלת", נכתב בפסק הדין, "ככל שהפרדה זו מעוררת בעיות בקשר להמשך קיומם של הסדרי ראיה, הפתרון יימצא ביצירת מנגנונים אשר יבטיחו את הסדרי הראיה, ולא בהטלת איסור על המעבר עצמו".
