הורים לילדים מוצאים עצמם לא אחת מסוכסכים ומעוניינים להיפרד. במקרים בהם מעורבים בתמונה ילדים, מוטל על ההורים להפעיל שיקול דעת הנוגע גם לבניהם ובנותיהם. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר ההורים שוקלים מעבר למקום מגורים מרוחק. כיצד באה לידי ביטוי הלכת הגיל הרך במקרים אלו? מצד אחד, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מכיר בחשיבות הקשר שבין ילדים בגיל הרך לבין אמם, והדברים מוצאים ביטוי של ממש בחוק. מאידך, האם מכוח חזקת הגיל הרך רשאית האם המשמורנית לעשות כראות עיניה ולעבור עם בנה למרחק של כ-115 ק"מ מאביו? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
מדובר בבני זוג אשר דרכם המשותפת הסתיימה ולאחר פרידתם הוגשו תביעות משמורת ילדים הדדיות בנוגע לבנם המשותף בן החצי השנה. כל צד ביקש את משמורת הקטין וזאת כאשר השניים גרים באותה העיר בדירות שונות. הצדדים הופנו למבדקי מסוגלות הורית ואף טופלו על ידי יחידת הסיוע של בית המשפט ועובדת סוציאלית.
ב-17 לינואר 2010 הגישה העו"ס תסקיר לבית המשפט ובו המלצה לקבוע משמורת זמנית לטובת האם. כמו כן, העובדת הסוציאלית המליצה על הסדרי ראיה נרחבים עם האב, על בסיס יומיומי. חודשיים לאחר מכן נקבעה משמורתו הזמנית של הקטין לפי המלצה זו. דו"ח אשר נערך בעניין הצדדים והקטין, בחלוף שלושה חודשים נוספים, קבע כי חלוקת הזמן בין ההורים מתקיימת כסדרה וללא בעיות מיוחדות.
ההליכים המשפטיים בין הצדדים נמשכו בחודשים שלאחר מכן. במקביל, החלו להישמע קולות מצידה של האם לגבי מעבר מתכונן לאזור המרכז. לאור הדברים הנ"ל, בית המשפט פנה לעובדת הסוציאלית וביקש ממנה "תסקיר לגבי הצדדים לרבות עניין שינוי מקום המגורים של מי מההורים". עוד מתנהלים ההליכים, גילה האב כי האם עברה עם הקטין לאזור המרכז ואף רשמה אותו למסגרות חינוכיות שם. בעקבות כך, הוגשה על ידו בקשה דחופה להשבת הקטין למקום מגוריו בצפון.
כיצד משפיעה הלכת הגיל הרך על נסיבות המקרה?
חזקת הגיל הרך הינה הלכה משפטית המעוגנת בחקיקה. מדובר בחזקה המעניקה עדיפות במשמורת לאם כאשר מדובר בילדים עד גיל 6. למעשה, חזקה זו קובעת כי כאשר מדובר בילדים רכים, אין כמעט צורך להוכיח אי מסוגלות הורית מצידו של האב כאשר קובעים את המשמורת בידי האם. ילדים גדולים יותר, לעומת זאת, דורשים הוכחות קונקרטיות המעדיפות את גידול הילדים אצל מי מההורים.
קראו עוד בתחום:
- צו מניעה בעקבות יצירת קשר בין אם ביולוגית לבן מאומץ
- אישור יציאה מהארץ לקטינים לשם טיפול רפואי של אמן בחו"ל
- בית המשפט אישר לאם לעבור עם בנה הקטין לקולומביה
- למרות חזקת הגיל הרך - האב יקבל משמורת על הקטינים
מקורו של עיקרון הגיל הרך מצוי בתיאוריות פסיכואנליטיות אשר קובעות כי ילד יסבול מנזקים שונים בעקבות חסך אימהי בשנות חייו הראשונות. מקובל אפוא כי בשנים אלו ישנה חשיבות משמעותית לקשר שבין הילד לבין אימו וזאת לעומת העוצמה הפחותה שיש לקשרים אלה בין ילדים לאביהם.
סתירת הגיל הרך, אימתי?
בשנים האחרונות קיים כרסום מסוים בעוצמתה של הלכת הגיל הרך. בולטת בעניין זה ועדת שניט, ועדה ציבורית אשר מונתה בשנת 2005 על מנת "לבחון את ההיבטים המשפטיים הנוגעים לאחריות הורית לאחר גירושין". כמו כן, הועדה התבקשה להתייחס באופן ספציפי להלכת הגיל הרך. יתרה מכך, הלכה פסוקה היא כי הלכת הגיל הרך איננה השיקול היחידי והמרכזי בסוגיות משמורת הנוגעות לקטינים רכים.
לדוגמא, בע"א 493/85 פדידה נ' פדידה, פ"ד לט(3) 578, בעמ' 584 נקבע כי חזקה זו איננה שיקול אשר ימנע דיון ענייני ובתמ"ש (ת"א) 34692/02 ט.ד. נ' ת.א. (29/05/2006) נקבע כי החזקה זו מכרעת כאשר שני ההורים בעלי מסוגלות הורית זהה.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי יש להורות על החזרת הקטין למקום מגוריו הטבעי, נצרת עילית, וזאת במסגרת הוצאת צו מניעה לפי בקשתו של האב. בפסק הדין נכתב כי מדובר באב אשר יכול להעניק לבנו את אותו החום הבלתי אמצעי לקיומו והוא אף מהווה חלק משמעותי בחייו של הילד.
כמו כן, נקבע כי הקטין עלול לאבד את אינטנסיביות הקשר עם אביו כתוצאה מהמעבר למרכז הארץ. "במקרה שכזה שוב אין האם יכולה לסמוך על חזקת הגיל הרך שתעגן את משמורתה הבלעדית", נכתב בפסק הדין, "התנהלותה החד צדדית, אשר באה לידי ביטוי במעבר למרכז, סיכול משמורת משותפת שהומלצה על ידי מומחים, והתעלמות ממקומו של האב בחיי הילד, מביאים אפוא לסתירת חזקת הגיל הרך".
