הליכים במסגרת גירושין נוגעים בסוגיות כגון ילדים, רכוש, מזונות וכדומה. לא אחת, הצדדים חלוקים בנוגע למועד ממנו יש להורות על חלוקת הרכוש המשותף (על פי רוב, כאשר בני הזוג ניתקו את הקשר ונפרדו עוד טרם הסדרת הגט). להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר במקרה בו בית המשפט נדרש להכריע בשאלת המועד הקובע לצורך איזון רכושי בין בני זוג, היינו המועד לפיו יחושב הסדר איזון המשאבים.
מהו המועד הקובע לצורך איזון רכושי בין בני זוג?
1. כלל הבסיס הקבוע בחוק יחסי ממון הנו כי מועד האיזון יהיה כמועד הפקיעה; ראה לעניין זה סעיף 5 לחוק יחסי ממון, וסעיף 8 (3) לחוק יחסי ממון. אלא שמקום בו בני זוג ניהלו הליכים משפטיים ביניהם, עובר לפקיעת הנישואין, הוחל ’נוהג’ משפטי, של הקדמת מועד האיזון, בד"כ למועדים של פירוד בין הצדדים, או הגשת כתבי בית דין. נוהג זה היגיון רב היה בצידו, שכן מרגע בו ננקטו הליכים, מטבע הדברים אותו "שיתוף פעולה" אשר היה ביסוד הנישואין והתא המשפחתי כיחידה כלכלית, פסק. לא זו אף זו- בד"כ אירועים סמוכים לנקיטת ההליכים אילצו קביעת מועד כאמור.
2. בתי המשפט נטו ליישם את עקרונות הלכת השיתוף, לצורכי קביעת מועדי איזון, אף על בני זוג אשר נישאו לאחר תחולת חוק יחסי ממון. סופו של דבר, כתוצאה מהחלת העקרונות לעיל, הותוו מספר מבחנים בפסיקה, אשר שימשו את בתי המשפט, על מנת לקבוע ’מועד איזון’. המבחנים אשר הותוו הנם ביטוי לרעיון השיתוף; כך, על אף שהבסיס העיוני להחלת חוק יחסי ממון ולהחלת הלכת השיתוף שונה, הוחלו מבחנים דומים.
3. סעיף 5 לחוק יחסי ממון תוקן, ואפשר החלת הסדר איזון משאבים אף בטרם פקיעת הנישואין; מכלל הקדמת ההסדר, למדים אנו מקרים אשר המחוקק שיווה לנגד עיניו, כ"מצדיקים" הקדמת מועד האיזון, ומשכך, מהווים מעין מבחני מועד קרע. בין יתר מקרים אלו מוצאים אנו- 1. חיים בנפרד של לפחות 9 חודשים.2. חלפה שנה מאז הגשת תביעה רכושית. 3. חלפה שנה מאז הליך להתרת נישואין. עוד קבע המחוקק, כי בית המשפט יהיה רשאי לקצר את התקופות האמורות, בהתחשב בהליכים שננקטו בין הצדדים, ובמיוחד הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, הליכים פליליים, ועוד. (ראה סעיף 5א’ לחוק המתוקן).
4. מצוות המחוקק ה’מקורית’ היתה, כי מועד האיזון ומועד הקרע חד המה; לכך ניתנו חריגים; כדי ל’התאים’ חריגים אלו למציאות הסכסוכים הננקטים בבתי המשפט, נקבעו מקרים בהם יעשה שימוש בחריגים, זאת מתוך ראיה כי מוטב הוא שניתן יהיה לבצע איזון ללא פקיעה; ברם מצוותו של המחוקק היא שקבעה את דרך המלך.
5. שני הצדדים אינם חולקים כי לא כל פירוד יקים מועד של פקיעה ואיזון; דרוש פירוד של ממש. לא כל הפרדה חשבונאית תקים מועד פקיעה ואיזון- דרוש "שלי-שלי שלך-שלך". לפיכך, ראה לנכון המחוקק לקבוע תקופות זמן ארוכות (הניתנות לקיצור בתנאים מסוימים), מאז שנפרדו צדדים, או מאז שניהלו צדדים הליכים. תקופות אלו נועדו ללמד על "רצינות" הפירוד, ועל עומק הקרע; סופיותו של הקרע והיותו ’יציב’ הנם תנאים מהותיים בקביעתו.
6. בשנת 2004, עת אירע פירוד בין הצדדים (שני במספר), הנה מציאות קבועה ואם הפירוד הנו קבוע; אותה דרישה של "תשעה חודשים" (או קיצורם) כמפורט בסעיף 5 א (2) יפה אף לכאן. מנגד, סבורני כי המועד המבוקש בטיעוני התובעת אף הוא רחוק מדי תביעת הגירושין הוגשה באמצע שנת XXX, ואז גם חדל הנתבע לזון התובעת; בשלב זה היו הצדדים פרודים מזה כשנה, אליבא פסה"ד ! נראה, כי שביל הזהב מצוי בין מועד העזיבה האחרונה, לבין מועד הגשת התביעות; שלהי שנת XXX מהווים כחצי שנה לאחר שנפרדו הצדדים (ומלמדים כי מדובר בפרידה סופית ומוחלטת) וכחצי שנה לפני הגשת התביעות; מועד זה ’מבטא’ את רצינות הפירוד וסופיותו מחד, ואינו מנציח קשר של ’מזונות’ בלבד מאידך.
7. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם הוראות תיקון מס’ 4 לחוק יחסי ממון, ועם צדק יחסי בטיעוני הצדדים; תוצאה זו תקל גם על עריכת תחשיב אקטוארי; אין בתוצאה כדי לגרוע מהחלטת כב’ הרשם; החלטת כב’ הרשם נסמכת על ראיות לכאורה לעילה, ואינה מכילה ומחילה שיקולי סופיות וצדק, כקבוע בתיקון לחוק.
לסיכום,
לא כל פירוד יקים מועד של פקיעה ואיזון; דרוש פירוד של ממש. לא כל הפרדה חשבונאית תקים מועד פקיעה ואיזון- דרוש "שלי-שלי שלך-שלך". לפיכך, ראה לנכון המחוקק לקבוע תקופות זמן ארוכות (הניתנות לקיצור בתנאים מסוימים), מאז שנפרדו צדדים, או מאז שניהלו צדדים הליכים. תקופות אלו נועדו ללמד על "רצינות" הפירוד, ועל עומק הקרע; סופיותו של הקרע והיותו ’יציב’ הנם תנאים מהותיים בקביעתו.
