כסף לאחר החתונה - מתנה או הלוואה?

הורים רבים מסייעים לילדיהם לאחר הנישואין ברכישת דירה ובתחילת חייהם החדשים. מדובר במסורת עתיקת יומין אשר לא אבד עליה הקלח גם בימינו אנו.

האם ההורים יכולים לבקש כספים אלו חזרה בטוענה כי מדובר בהלוואה ולא במתנה? כיצד ניתן להוכיח זאת ואימתי ידחה בית המשפט את תביעתו של הורה להשבת כספים שניתנו לאחר הנישואין? בסוגיה זו עסק בית המשפט המחוזי בבואו לדון בערעור שהוגש לפתחו על ידי אב כנגד כלתו.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של האב אשר טען כי בנו וכלתו אמורים להשיב לו כספים שניתנו להם בשנת 1999 בתור הלוואה. לטענת המערער, הכספים ניתנו לבן ולכלה לאחר נישואיהם בשנת 1996, וזאת לשם רכישת דירה בירושלים. המערער הציג בפני בית המשפט שטר משכנתא אשר נחתם בין בנו לבינו ולפיו הבן לווה את הסכום האמור. כבטוחה להחזר המשכנתא, משכן הבן את הדירה לטובת האב ללא הגבלת סכום. יש לציין כי החתימות על השטר אומתו על ידי נוטריון.

האב טען כי עוברי לנישואיו של בנו הוא סיכם עם הורי הכלה שכל צד יעביר סכום של 300,000 דולרים לשם סיוע ברכישת דירה. בסופו של היום, כאשר היו בני הזוג הצעיר מעוניינים לרכוש דירת מגורים, לא עמד אבי הכלה בהבטחתו. אי לכך, האב טען כי בנו רכש את הדירה בעצמו תוך שהוא נעזר בהלוואה שניתנה לו על ידו בסך 600,000 דולרים.

האב הוסיף כי ילדיו האחרים ואשתו לחצו עליו שירשום את המשכנתא כהלוואה. למעשה, בשל אי תשלום שכר הטרחה לנוטריון, המשכנתא לא נרשמה בסופו של היום בלשכת רישום המקרקעין.

הכלה טענה: הציגו בפניי מצג שווא

הכלה טענה כי אבי החתן מנסה ליצור פיקציה כאילו מדובר בהלוואה ולמעשה עסקינן בניסיון של המערער לנשל אותה מהזכויות בדירה. הכלה הוסיפה כי במהלך שנות הנישואים פנה אליה בעלה מספר פעמים וטען כי הסכום שניתן על ידי אביו הינו הלוואה אך לדבריו מדובר בסכום של 200,000 דולרים בלבד. לטענתה, במהלך השנים נשאו בני הזוג בתשלום חודשי של 1,000 דולרים ובפועל נותר להם לשלם סכום של 110,000 דולרים בלבד.

הכלה אף הציגה בפני בית המשפט תמליל שיחה שנערכה בין בעלה לבינה לכך שככל שהועברו כספים מאביו למשפחה, מדובר במתנה ואין לאב כל זכות לתובע כספים אלו.

      קראו עוד בתחום:

• מתנה לאחר פטירה שלא במסגרת צוואה
• חזרה מהתחייבות לתת מתנה - זכויות בנכס המשמש למגורים
• זוגות צעירים המקבלים כספים מההורים - מתנה או הלוואה?
• ביטול הסכם מתנה בגין השפעה בלתי הוגנת

בית המשפט קבע כי יש לאמץ את גרסת הכלה ולדחות את הערעור. בפסק הדין נכתב כי הטענות בדבר היות הכספים הלוואה אינן אמינות והמסמך אשר נחתם בין החתן לאביו אינו אלא פיקציה שנרקמה בין השניים. למעשה, נקבע כי מדובר במעין תוכנית מילוט למקרה בו יתדרדרו היחסים בין בני הזוג והם יהיו מעוניינים להתגרש.

הטעמים לדחיית הערעור

בית המשפט ציין כי הגרסה אשר הוצגה על ידי אבי החתן הייתה מבולבלת, לא אחידה ונתגלו בה סתירות רבות היורדות לשורשו של העניין.

למשל, המערער העיד לראשונה, רק במסגרת תצהירו, כי המקור לכספי ההלוואה היה לאחר מכירת שתי דירות שהיו בבעלותו אשר היו רשומות על שמות של בנותיו. עם זאת, המערער לא השכיל להציג מסמכים התומכים בטענה זו והבנות אף לא הובאו למתן עדות בפני בית המשפט.

דוגמא נוספת מצא בית המשפט בכך שאבי החתן לא הציג הסבר מניח את הדעת מדוע הוא חתם מצד אחד על הסכם משכנתא כדי להבטיח את כספו (בשל חשש המשפחה כנטען), ומצד שני הוא נתן לבנו ייפוי כוח לפעול בכספים המצויים בחשבונו אשר מסתכמים בסכום הגבוה מהמשכנתא עשרות מונים (ללא מגבלה או ביקורת מצידו).

עניין נוסף, החתן טען כי במהלך השנים הוא הציג בפני אשתו מצג שווא בנוגע לסכום ההלוואה (העמיד אותה על כשליש מהסכום), וכן טען בפניה שמרבית ההלוואה הוחזרה, וזאת על מנת שהאחרונה תהיה רגועה ותוכל להיכנס להריון. עם זאת, תמליל השיחה שהוצגה על ידי הכלה עסק בדברים שנאמרו בין הצדדים לאחר הולדת הילדים.

"עולה בעליל מתוך הראיות, שחרף העובדה כי מדובר בכספים בהיקף גבוה, המערער לא הצליח להביא ראיה כלשהי המאששת את העברת הכספים. דהיינו, לא עלה בידי המערער להוכיח כי מדובר היה בהלוואה שלו לבני הזוג, בוודאי לא הלוואה בגובה 600,000 דולרים", נכתב בפסק הדין.