האם יש לאשר את יציאתם של קטינים מישראל, במהלך גירושין ובטרם נקבעה משמורת ילדים קבועה, וזאת משום שאמם זקוקה לטיפול רפואי בחו"ל? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
מדובר בבני זוג אשר נישאו בחו"ל ובשלב מסוים החליטו לעלות לישראל. במהלך הנישואים נולדו לצדדים שתי בנות. בעקבות הליכי גירושין אשר נפתחו בעניינם, מצאו עצמם בני הזוג בדיונים בנוגע לרכוש, משמרות, הסדרי ראיה, מזונות וכדומה. בסוגיית המשמורת, טרם נתן בית המשפט החלטה, ולו זמנית. בפועל, הקטינות שוהות עם אימן.
כנגד הקטינות ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ. בעקבות צורך של האם לקבל טיפול רפואי בחו"ל, הוגשה בקשה לביטול צו העיכוב. אביה של האם חתם ערבות לשם חזרתן של בתו ונכדותיו על סך 300,000 שקלים. צו עיכוב היציאה בוטל, האם יצאה עם הקטינות לחו"ל, עברה את הטיפול הרפואי המדובר ושבה לארץ.
לאחר זמן מה, הגישה האם בקשה נוספת לאשר לה לצאת מן הארץ עם שתי בנותיה, למשך כחודש ימים, וזאת על מנת לקבל פעם נוספת טיפול רפואי בצרפת. האב התנגד והתנה את בקשתה בהשארות הקטינות, או לפחות הקטנה שבהן, בישראל.
האם טוענת – אינני מתכוונת לחטוף הבנות
האם טענה כי היא גילתה בסמוך לפרידה שהיא סובלת ממחלת קרוהן והיא מעדיפה לעבור את הבדיקות והטיפולים הדרושים בצרפת ולא בישראל. לדבריה, הטיפול בארץ איננו מאפשר לה להמשיך ולהיניק את בתה בת החמישה חודשים. האם הוסיפה כי לאור גילן הרך של הקטינות, אין לנתקן ממנה ויש לאפשר להן שלא להיפרד. האם הפנתה את בית המשפט לכך כי היא הוכיחה את הכבוד אותו היא רוכשת לחוק בכך ששבה במועד בפעם הקודמת.
האב התנגד לבקשה וזאת מחשש לחטיפת ילדים. לדבריו, אין לאם קרובים או חברים בישראל, וכל משפחתה נמצאת בחו"ל. אי לכך, קיים חשש ממשי כי האם לא תשוב לישראל לאחר נסיעתה. האב הוסיף כי בעבר הוא הסכים ליציאתה של האם לארץ, וזאת משום שהיו בין הצדדים יחסי אמון. לדבריו, כעת היחסים התדרדרו אל עברי פי פחת והוא חושש מבריחת האם והקטינות מהארץ.
סמכות בית המשפט לאפשר הנסיעה
בית המשפט קבע כי יש לקבל את הבקשה. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה להורות על יציאתו של קטין מישראל, או להורות על שובו של קטין לישראל, נשאבת מתוך חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. סעיף 15 לחוק קובע כי חובתם וזכותם של הורים לדאוג לצרכי ילדיהם הקטינים, להחזיק בהם ולקבוע מקום מגוריהם. במקרים בהם קיימת מחלוקת בנושאים אלו בין הורים פרודים, נתונה הסמכות לבית המשפט להכריע בעניין.
הכרעתו של בית המשפט נסמכת אפוא על עיקרון על אחד ויחיד – עיקרון טובת הילד. ההלכה הפסוקה דנה רבות בטובת הילד ויצקה תוכן רב בנושא. בית המשפט נעזר בסיטואציות אלו בחוות דעת של מומחים, ובמקרה דנן הוזמנה תסקיר מטעם פקידת הסעד. יצוין כי חוות הדעת איננה מחייבת את בית המשפט, אך הוא נוטה להעניק לה משקל רב בבואו לקבל החלטתו.
מן הכלל אל הפרט - ביטול הצו בהתאם לערובות מתאימות
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי מדובר בקטינות אשר גרות עם אימן, וזאת טרם נתקבלה החלטה שיפוטית לגבי משמורתן. הקטינה הצעירה יותר עודנה יונקת ובית המשפט קבע כי אין ספק שטובתה הינה להישאר קרוב לאימה. לגבי אחותה, בית המשפט קיבל את המלצתה של פקידת הסעד וקבע כי ניתוקה מהאם עלול לפגוע בה.
קראו עוד בתחום:
- האם אחים יכולים לדרוש עיכוב יציאה מהארץ של אחד מאחיהם?
- הסרת צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי הפקדת 200,000 שקלים ערובה
- האם ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייב במזונות ילדים?
- בקשה דחופה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ - שימוש לרעה בהליכי משפט
"ניתוק מהדמות הקבועה המטפלת בה, עשוי לגרום לה נזק, וזאת במיוחד כאשר הניתוק הוא מתבקע כאשר ברקע מתנהל סכסוך גירושין טעון בין ההורים", נכתב בפסק הדין.
לסיכום, נקבע כי הקטינות תצאנה מישראל ביחד עם אמן, וזאת על ידי הבטחת חזרתם בדרך המקובלת. השופט קבע כי יש להעניק משקל רב לחששו של האב מפני חטיפת הקטינות, ועל כן יש להבטיח את חזרתן במקביל למתן זכות התנועה לאם. האיזון הראוי לכך הוא על ידי מתן ערבויות מתאימות לחזרת האם ובנותיה לישראל.
בית המשפט קבע כי האם תוכל לקחת עימה את ילדותיה לצרפת, וזאת בכפוף להפקדת ערובה בסך 400,000 שקלים על ידי אביה. היות וחששו של האב היה כבד, הוכרחה האם לחתום גם על ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר הנוגע לזכויותיה בדירת הצדדים בירושלים, וכן על זכויות שהיו לה בדירה נוספת בבעלות הצדדים. כמו כן נרשמו עיקולים שונים על רכושה בישראל במידה והאחרונה תיבחר שלא לחזור ארצה.
