סכסוכים והליכים משפטיים בין בני זוג מונחים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. האם ניתן לבקש את צירופה של בת זוגו החדשה של הבעל, למרות שהיא אינה בת משפחה, וזאת משום שבעל דין זה עושה בה שימוש במסגרת ניסיונות להברחת רכוש הקשור בסכסוך?
מדובר בבקשה לצירוף בת זוג חדשה אשר הוגשה על ידי אישה וילדיה. המבקשים טענו כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להורות על צירופה של בת הזוג מכוח סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. לטענתם, מדובר בבת זוגו של המשיב אשר מוזכרת ככזו על ידו בדיונים אחרים בבית המשפט.
המבקשים הוסיפו וטענו כי בין המשיב לבין בת זוגתו נערך הסכם ממון אשר מעניק לה מחצית מהזכויות בבית מגורים אשר נרכש ו\או שופץ על ידי כספים הנמצאים בבעלות חברה בבעלותם. בנוסף, המבקשים טענו כי כאשר הם ביקשו מתן צו מניעה הנוגע לרכוש נשוא התובענה, טען המשיב כי הוצאת צו המניעה תהווה פגיעה של ממש בבת זוגו ועליה לקבל בעניין זה את יומה בבית המשפט.
בת הזוג טענה כי אין לצרפה כצד להליך וזאת מחמת מספר טעמים. ראשית, החברה אשר בבעלות המבקשים איננה בעלת הזכויות בנכס וזאת משום שמועד הקרע היה לפני רכישת הבית. כמו כן, לטענתה קיימות לה זכויות בנכס מכוח הסכם ממון, תצהירי מתנה והסכמי העברה.
המסגרת המשפטית
בית המשפט לענייני משפחה אכן רשאי להורות על צירוף צד ג' לבירור תובענה. החלטה זו הינה בסמכותו של בית המשפט והוא מכריע לגביה על פי נסיבות המקרה וככל שהוא רואה לנכון. המענה הראוי והנכון לעניין זה נופל וקם ע"פ בחינת סעדי התביעה העיקרית ועילת התביעה.
בית המשפט לענייני משפחה נוטה להעניק משקל יתר לסעדים, קל וחומר כאשר מדובר בתביעה בה קיים סעד ספציפי לגבי צד ג'. לדוגמא, כאשר מדובר בבני זוג והאישה טוענת כי הבעל מבריח רכוש לבת זוג חדשה.
קראו עוד בתחום:
-
בקשה לצירוף נתבעים, בני משפחה - דחיית בקשת אשתו של נתבע להצטרף כנתבעת
- צירוף חברה להליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי עילת התביעה נובעת מחשדות לגבי הברחת ממון רב על ידי המשיב באמצעות המשיבה – בת זוגו. רכוש זה, הנאמד במיליוני דולרים, מוברח לטענת המבקשים בכדי למנוע מהם לקבל את המגיע להם בתביעה רכושית התלויה בין הצדדים. זאת ועוד, המשיב הודה בבית המשפט כי הוא מנהל מערכת יחסים עם בת זוגו החדשה, גר עימה באותו הבית, ונכסים רבים עברו אליה ללא תמורה במסגרת הסכמים שונים.
העברת הרכוש לבת הזוג, בטרם הסדרת חלוקת הרכוש עם אשתו, מהווה עילה מספקת לצירופה של בת הזוג להליכי הגירושין בין המשיב לגרושתו.
בית המשפט אף ציין כי תמוה בעיניו סירובה של בת הזוג להיות צד להליך המשפטי. מדובר בדיונים ממשיים הנוגעים לנכסים בהם יש לה, לטענתה, זכויות תקפות ומחייבות. האם אין היא מעוניינת לקבל את יומה בבית המשפט, זאת כאשר היא עלולה להיות מושפעת באופן ממשי מתוצאות ההליך? יתרה מכך, תמיהה זו גברה בייחוד לאור התעקשות בת הזוג לצרפה להליך אחר הנוגע לשימוש בבית המשותף. דהיינו, מדובר במקרה בו בת זוגו של המשיב מבקשת לאחוז בחבל שתי קצותיו.
