בני זוג ביקשו להתגרש לאחר כ-35 שנות נישואים. מדובר בגבר ואישה אשר התחתנו בשנת 1976 ויחסיהם הכלכליים הוסדרו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. דהיינו, חלוקת רכוש בין השניים נעשתה בהתאם להסדר איזון משאבים לפי חוק זה. הסדר איזון משאבים קובע כי יש לאזן את הזכויות אשר נצברו במהלך הנישואים באופן שווה, לרבות זכויות סוציאליות אשר בני הזוג צברו במהלך חיי הנישואין.
החלוקה השוויונית בחוק אמורה לבטא את התפיסה הערכית לפיה לא ניתן להגדיר באופן כמותי את תרומתו של כל אחד מבני הזוג לרכוש המשותף, ובהעדר הסכמה אחרת אין צד אחד אשר זכאי לנתח גדול יותר מהקופה המשותפת.
קראו עוד בתחום:
- האם יבוטל ייפוי כוח נוטריוני מחמת עושק?
- זכויות פנסיוניות לא יוחלקו באופן שווה בגין עצלנות הבעל לאורך השנים
- האם יבוטל הסכם גירושין בגין שינוי בתנאי פנסיה לאחר פרישה מוקדמת?
- בן זוג לא רשום בנכס - האם זכויות מול ההוצאה לפועל?
סעיף 8 לחוק יחסי ממון מכיר במקרים בהם נסיבות מיוחדות מצדיקות חלוקה בלתי שווה של נכסי בני הזוג. למעשה, מדובר בסעיף אשר מכניס לחוק מעט גמישות ומאפשר לחרוג מחלוקה שווה, חצי-חצי, על פי שיקול דעתו של בית המשפט.
אמת המידה המרכזית אשר הוצעה בפסיקה להפעלת שיקול דעת זה נוגעת על פי רוב למאמץ המשותף ומילוי החובות של בני הזוג במסגרת הנישואין (לרבות החובות הכלכליות ותוך התחשבות במקרים בהם קיים פער משמעותי מבחינת המאמצים שהושקעו). הלכה פסוקה היא כי הכלי אשר ניתן בידיו של בית המשפט במסגרת סעיף 8 הינו כלי רב עוצמה אשר השימוש בו נעשה בצמצום ובמקרים חריגים בלבד.
הבעל התקשה לשמור על יציבות - האישה עבדה במקום אחד במשך 19 שנה
במקרה דנן, בני הזוג עלו לישראל מברית המועצות לשעבר, ובעוד האישה עובדת באותו המקום במשך כ-19 שנה, הבעל מתקשה למצוא יציבות ומחליף עבודות שונות מדי שנתיים. בסופו של היום, הבעל לא צבר זכויות משמעותיות, ואילו האישה צברה זכויות בעלות ערך רב. המחלוקת נגעה אפוא לאיזון הראוי בהליך הגירושין אשר יש לעשות בנוגע לזכויותיה של האישה במקום עבודתה.
בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענותיה של האישה ויש להורות על כך שלא התקיימו הנסיבות המיוחדות המצדיקות את הפעלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון. השופט ציין כי לא ניתן להתעלם מכך שבני הזוג חיו ביחד 35 שנים והתגוררו תחת קורת גג אחת. כמו כן, שני בני הזוג עבדו במהלך השנים, רכשו נכסים משותפים, וחינכו ביחד את בנותיהם.
אכן, התנהלותו התעסוקתית של התובע הייתה שונה מהתנהגותה היציבה של אשתו. הבעל הרבה להחליף מקומות עבודה, בשלב מסוים ניסה את מזלו בתור עצמאי, והיו תקופות בהן הוא אף היה מובטל. אי לכך, ובניגוד לתובעת, לא עלה בידו של האחרון לצבור זכויות סוציאליות משמעותית. "אולם בכך אין עדיין כדי להביא למסקנה כי התובע לא תרם לפרנסת המשפחה", קבע השופט נחרצות, "התובע לא ישב בטל. היו לו הכנסות במהלך השנים. יתרה מכך, בתקופות מסוימות עלו הכנסותיו של התובע על הכנסות אשתו. כמו כן, לא הוכח כי הכנסותיו לא הופנו לרווחת המשפחה אלא לאפיקים אחרים".
האם חשבונות בנק נפרדים מעידים על הפרדה רכושית?
זוגות רבים מנהלים במהלך חיי הנישואין חשבונות בנק נפרדים. לעיתים, חשבונות בנק מוחזקים במקביל לחשבון משותף, ולא אחת מלוא כלכלת הבית מתנהלת בחשבונות שונים. במקרה זה, התובעת ניסה להוכיח את ההפרדה הרכושית על ידי הצגת חשבונות הבנק הנפרדים של בני הזוג.
- מוניטין כנכס
- זכייה כספית בגירושין - רכוש משותף?
- תביעות נזיקין בבית המשפט לענייני משפחה
- חלוקת פירות נכס שאינו בר איזון
-
האם נכס בבעלות אחד מבני הזוג מלפני הנישואין הוא רכוש משותף?
האם ניהול משק הבית על ידי חשבונות נפרדים העיד בהכרח על משטר של הפרדה רכושית? האם בעת הגירושין יכול אחד הצדדים לטעון כי אין לאזן באופן שווה את נכסי בני הזוג וכהוכחה יציג האחרון את החשבונות הנפרדים? סוגיה זו נדונה לא אחת בפסיקותיהם של בתי המשפט.
הלכה פסוקה היא כי ניהול חשבונות נפרדים אינו מלמד באופן אוטומטי על כוונת הצדדים להפריד את רכושם בנוגע לכלל נכסי בני הזוג. בן הזוג הטוען להפרדה הרכושית צריך להוכיח כי התנהלותם הכלכלית שלו ושל בן זוגו מעידה על כך שהחשבונות הנפרדים הינם חלק ממשטר הפרדה מוסכם.
במקרה זה, בית המשפט קבע כי לא הוכח שחשבונות הבנק הנפרדים העידו על כך שבני הזוג התכוונו להפריד את רכושם. לדוגמא, בני הזוג מימנו הוצאות רבות בנוגע למשק הבית מחשבונותיהם הפרטיים, רכשו דירה אשר המשכנתא עליה שולמה מהחשבון המשותף (דהיינו – שותפות בנכסים), העבירו כספים מהחשבונות השונים ועוד. אי לכך, נקבע כי חשבונותיהם הנפרדים של בני הזוג אינם מעידים על משמעות כלשהי לגבי הפרדה בזכויות הסוציאליות של האישה.
