חיי הנישואין מציבים אתגרים רבים לבני הזוג, הבאים לידי ביטוי הן באורח החיים השותף והן בהחלטות הכלכליות הברורות. לדוגמא, כאשר בני הזוג מקימים משפחה, ברור כי יהיה צורך "לקצץ" מעט בקריירה על מנת לטפל בילדים. ישנם זוגות אשר עושים זאת באופן מאוזן (פחות או יותר), ויש אחרים אשר מחליטים כי אחד הצדדים ייקח על עצמו את נטל הפרנסה, והשני "יוותר" על הקריירה וידאג לילדים. הסכמה זו, הנראית לכאורה שמרנית, טומנת בחובה יתרונות רבים.
מבחינתו של בן הזוג "הקרייריסטי", הוא יכול לפתח את הקריירה ולטפס בסולם הכלכלי. הוא זוכה "לשקט" מבחינת גידול הילדים נוכח עזרתו של בן הזוג ה"ביתי". מנגד, בן הזוג ה"ביתי" מתמודד עם ניהול משק הבית והטיפול בילדים, והוא משלם על כך מחיר בויתור על קריירה ופרנסה עצמאיים. ככל שמערכת הנישואין נשמרת, אין ספק כי הסידור המדובר יכול לעבוד. ואכן, זוגות רבים בישראל פועלים על פי מודל זה.
הבעיות עלולות לצוף על פני השטח כאשר הבעל והאישה מחליטים "לפרק את החבילה". כעת, נשאלת השאלה האם בן הזוג ה"ביתי" זכאי לזכויות שונות של בן זוגו מבחינת הקריירה. מערכת המשפט בישראל נוטה לענות בחיוב על השאלה הזו. דהיינו, ככל שבן הזוג ה"ביתי" יוכיח שהוא וויתר על קריירה לטובת גידול הילדים, הרי שהוא יוכל לדרוש את זכויותיו בגין כך בעת גירושין. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר באישה אשר טענה כי היא זכאית עם גירושיה למחצית מזכויותיו של בעלה בחברת היי טק אשר הוא שותף בה.
ביקורת קשה על התנהלות הבעל
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחן את המקרה. מבחינת העובדות הרלבנטיות, הבעל היה שותף בחברת היי טק והחזיק בכשליש מהון מניות החברה. לעומתו, האישה התמסרה לגידול הילדים ואפשרה לבעלה לצמוח ולהתפתח במישור העסקי. בית המשפט מתח ביקורת קשה על התנהלות הבעל. ראשית, הודגש כי האחרון רוקן לחלוטין את חשבונות הבנק של בני הזוג תוך כדי שהוא מותיר רק נכס אחד לחלוקה - המניות בחברת ההיי-טק. יודגש כי בני הזוג לא רכשו דירה משותפת במהלך הנישואין.
קראו עוד בתחום:
- הליך גירושין במסגרת חלוקת מניות בין בני זוג
- איסור על בני זוג בעלי מניות בחברה לנקוט כל פעולה ללא רשות בית המשפט
- צירוף חברה להליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה
- חישוב כושר השתכרות של בעל עצמאי במסגרת הליך גירושין
הבעל והאישה, בשנות ה-40 לחייהם, הקימו משפחה בת שני ילדים. במהלך החיים המשותפים, המשפחה גרה כחמש שנים בארה"ב. מטרת המעבר הייתה הקמה של חברת בת לחברת האם הישראלית (זאת לשם סיפוק שירותים לחברות בארה"ב). בהמשך, בני המשפחה שבו ארצה וכעבור שנים ספורות החליטו להתגרש.
חלוקת רכוש עמדה אפוא על הפרק. במסגרת תביעה רכושית שהוגשה על ידי האישה, האחרונה טענה כי היא זכאית למחצית מזכויותיו של הבעל בחברה. כמו כן, האישה טענה כי היא הייתה זכאית גם לפיצוי בגין פערי ההשתכרות המשמעותיים שנוצרו בינה לבין בעלה. האישה ציינה כי היא אפשרה לבן זוגה להתפתח, וזאת כאשר היא עברה עימו לארה"ב ודאגה מדי יום לטיפול בילדים.
הבעל הכחיש את זכויותיה של האישה בחברה. לדבריו, האישה דווקא "הרסה אותו" וגרמה לו לשורה ארוכה של נזקים. כמו כן, הבעל הדגיש כי הוא הקים את החברה טרם הנישואין ולאישה לא היה כל חלק בה.
זכויות בחברה למרות הקמתה לפני הנישואין
בית המשפט לענייני משפחה בחן את המקרה וקבע כי דין התביעה הרכושית להתקבל. בפסק הדין נקבע כי מערכת היחסים בין הבעל והאישה הייתה לפי המודל של "בן זוג קרייריסטי" לצד "בן זוג ביתי". יתרה מכך, בית המשפט הגדיר את התנהלותו של הבעל כ"חוסר תום לב קיצוני" וזאת כאשר האחרון ביקש לנשל את אשתו מכל וכל מזכויותיה החוקיות.
השופט ציין כי אמנם החברה הוקמה לפני הנישואין, אך לא היה ספק בנוגע לכך שהיא צברה ערך רב והושבחה לבלי היכר במרוצת השנים המשותפות. היות ושווי החברה הוערך בכ-2.7 מיליון שקלים, נקבע כי האישה תהיה זכאית למחצית מהסכום הנ"ל. כמו כן, בית המשפט קבע כי האישה הייתה זכאית גם למחצית מהזכויות הפנסיוניות הצבורות של הבעל, לרבות ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, קרנות גמל ועוד. בגין הפרשי ההשתכרות בין הצדדים, נקבע כי הבעל ישלם לאישה סך של כ-100,000 שקלים.
