תמ"ש 17493-06
האם בית המשפט לענייני משפחה יורה על חלוקת זכויות בדירה אשר עברה בירושה במהלך נישואין, וזאת על בסיס הסכם אשר נערך בין בני הזוג? האם ההסכם אשר הוצג בפני בית המשפט הינו הסכם ממון (ועל כן תלוי באישור בית המשפט שלא ניתן בפועל) או שמא עסקינן בהסכם מתנה אשר התנאים לקיומו לא התממשו?
קראו עוד בתחום:
- שיתוף בדירה אשר הייתה בעלות האישה לפני הנישואין - ללא הסכם ממון
- ירושה - פירוק שיתוף בדירה כאשר לא ניתן לבצע חלוקה בעין
- בית הדין הרבני הורה על מאסר בפועל של סרבנית גט
- דמי שימוש ראויים בגין מגורי ידועה בציבור
הדירה המדוברת הינה דירה אשר ירש הגבר, הנתבע, בשנת 1996, בעודו נשוי לתובעת. הדירה נרשמה על שמו בלבד בלשכת רישום המקרקעין. בפסק דין חלקי אשר ניתן בעניין הצדדים באפריל 2008, בית המשפט קבע כי התובעת זכאית למחצית הזכויות בדירה ועל כן יש לרשום 50% מהזכויות על שמה. פסק דין זה ניתן לאחר שהצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בסוגיה על סמך החומר שבתיק.
לימים, הנתבע טען כי "נפל פגם בהסכמתו" ועל כן הגיש ערעור על פסק הדין החלקי לבית המשפט המחוזי. בדיון בערעור הסכים הנתבע כי הוא ייתן לתובעת גט, ובית המשפט המחוזי הורה בהסכמת התובעת על השבת התיק לבית המשפט לענייני משפחה לעניין הדירה.
הסכם בנוגע לחלוקת הזכויות
בין הצדדים נערך הסכם בנוגע לדירה אשר קבע כי ישנה הסכמה לגבי שיתוף בנכסים כולל בדירה, ועל כן לאישה תהיה זכות שווה בנכס. ההסכם נוסח על ידי עורך דין משותף. בספטמבר 2001 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה לטובת האישה. הנתבע היה זה אשר דאג לביצוע הפעולה.
התובעת טענה כי במהלך השנים הנתבע והיא קבעו כי כל רכושם יהיה משותף, וזאת ללא תלות ברישום. לטענתה, העברת מחצית הזכויות בדירה, על פי ההסכם, נעשתה כחלק מעסקה בין הצדדים לפיה היא התבקשה להפקיד כספים שהגיעו לידיה מירושת הוריה המנוחים. התובעת הוסיפה כי רישום הערת האזהרה לטובתה נעשה על מנת להבטיח את זכויותיה בדירה אולם העברת הזכויות לא נסתיימה ברישום משיקולי מס. אי לכך, התובעת טענה כי יש להכיר בה כבעלת מחצית הזכויות בנכס.
הנתבע הציג מספר טענות בנוגע לנפקותו של ההסכם המדובר. לטענתו, מדובר היה בהסכם ממון בין בני זוג אשר לא קיבל את אישורו של בית המשפט. לחילופין, הנתבע טען כי אין עסקינן אלא בהסכם התחייבות למתן מתנה, אשר התנאים מכללא לקיומו לא התממשו ועל כן דינו להתבטל.
האם הסכם ממון?
בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענות האישה ולפסוק כי היא בעלת מחצית הזכויות בנכס מכוח ההסכם. לגבי טענותיו של הגבר לכך שמדובר בהסכם ממון שלא ניתן לו אישור מטעם בית המשפט, נקבע כי אין עסקינן בהסכם ממון אלא ב"הסכם סתם". מדובר בהבחנה חשובה לעניין תוקפו של ההסכם דנן.
- האם יבוטל הסכם ממון מחמת עושק - דוגמא לפסק דין
- שיתוף בדירה אשר הייתה בעלות האישה לפני הנישואין - ללא הסכם ממון
- עתירה בבג"צ לביטול הסכם ממון נדחתה
- ביטול הסכם ממון מחמת התנהגות
ראשית, ההסכם לא נשא את הכותרת "הסכם ממון" אלא "הסכם" בלבד. כמו כן, לא הייתה בהסכם "מטרה לפיה בני הזוג יסדירו בצורה מסוימת את יחסיהם בעתיד, במקרה של פקיעת נישואיהם". דהיינו, הסכם זה לא צפה את פני העתיד אלא מדובר בהסכם אשר הסדיר רישום נכס שהתקבל בירושה. כמו כן, מעשיו של האיש לממש את ההסכם עוד במהלך הנישואין, וזאת על ידי רישום הערת אזהרה לטובת אשתו, שמטו אף הם את הקרקע תחת טענותיו כי מדובר בהסכם ממון.
בית המשפט הוסיף, בשולי הדברים, כי גם אם טענת האיש לכך שמדובר בהסכם ממון הייתה מתקבלת, אזי עדיין לא היה בכך כדי להביא לקביעה השוללת את תוקפו כחוזה רגיל וזאת נוכח העובדה שהנתבע בעצמו פעל לקיים את ההסכם ופנה לרשום הערת אזהרה. לסיכום, נקבע כי לא מדובר בהסכם אשר הינו הסכם ממון במובנו המשפטי. אי לכך, העובדה שההסכם לא אושר על ידי בית המשפט לא הייתה יכולה ליצוק תוכן בטענות הגבר לביטול ההסכם.
הסכם מתנה או הסכם עסקה בתמורה?
האישה טענה כי ההסכם ביטא הסכמה הדדית לגבי העברת כספי ירושה. האיש טען, לעומת זאת, כי מדובר היה בהסכם מתנה או ליתר דיוק הסכם התחייבות למתן מתנה. לדבריו, התנאים לקיום ההסכם, דהיינו, שלום הבית, לא התקיימו, ועל כן יש לבטל את רישום הזכויות.
בית המשפט דחה את טענות הנתבע. בפסק הדין נכתב כי נראה שמדובר במהלך הדדי, מוסכם ומשותף, להעברה והטמעה של נכסי ירושה בקופה המשפחתית המשותפת. בית המשפט דחה את הטענה כי מדובר היה בהסכם מתנה "מותנה". הלכה פסוקה היא כי מתנה איננה מותנית בתנאים כלשהם, ובמידה והיא מותנית, על התנאים להיות מפורשים וברורים. במקרה דנן, התובע לא הוכיח כי הייתה התחייבות מצד האישה לקיים תנאי מסוים לשם חלוקת הרכוש שהתקבל מהירושה (למעט הפקדת הסכומים מירושת הוריה, כפי שאכן נעשה).
