במקרים בהם קיימים חששות או ספקות בנוגע ליכולתו של פלוני לדאוג לענייניו (הכלכליים או הגופניים), ייתכן ויהיה צורך בהגשת פניה בעניין זה לבית המשפט. מדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ואו לרכוש אשר מוגשת על ידי קרובי משפחתו של האדם או היועץ המשפטי לממשלה.
בקשות אלו חייבות להיות מוגשות בצירוף עם ראיות רלבנטיות ואין די בעדותם של קרובי המשפחה והחברים בכדי להוכיח העדר מסוגלות גופנית או נפשית. על פי החוק, על מנת להוכיח מצב רפואי בבית המשפט, יש צורך להצטייד בחוות דעת רפואית או תעודת רופא. חוות דעת פסיכיאטרית הינה חוות דעת רפואית אשר נערכת על ידי פסיכיאטר. מטרתה של חוות דעת זו הינה להצביע על כך שאדם מצוי במצב נפשי מסוים המקים צורך למנות עבורו אפוטרופוס לגוף או רכוש.
חוות הדעת הפסיכיאטרית מהווה אפוא מסמך רפואי-משפטי אשר משמש את בעלי הדין במסגרת ההליכים למינוי אפוטרופוס. חוות הדעת הרפואית אמורה להחליף את עדותו של הרופא בבית המשפט, ועל כן היא בעלת מעמד כדברים שנאמרו בשבועה.
חוות דעת רפואית או תעודת רופא?
לעיתים, הפסיכיאטר איננו ממלא חוות דעת רפואית אלא מסתפק בתעודת רופא. יש לציין כי חוות דעת רפואית הינה מסמך בעל משקל רב יותר מתעודת רופא. הסיבות לכך הן שחוות דעת רפואית מתייחסת גם לעברו הרפואי של המטופל והיא עוסקת בגורמים למצבו.
קראו עוד בתחום:
- הצגת שאלות למומחה מטעם בית המשפט לפני הגשת חוות דעת, האמנם?
- ביטול חוות דעת רפואית בבית המשפט לענייני משפחה
- האם רצון הילדים גובר על חוות דעת המומחים?
- התנגדות לצוואה בגין אי הבנת טיבה
תעודת רופא, לעומת זאת, מתייחסת בעיקר למצבו הנוכחי של המטופל ולעיתים היא כתובה בצמצום הפוגע בנפקותה המשפטית. לדוגמא, ייתכן ובתשובה לשאלה – "האם הנבדק מסוגל להביע דעתו בנוגע למינוי האפוטרופוס", תירשם בתעודת הרופא תשובה קצרה ולא מנומקת כגון כן או לא. בית המשפט עלול למצוא דברים אלו כבעלי משקל נמוך אשר אין בהם בכדי להעיד על מורכבות המקרה.
בעיקרון, יש לבדוק לאחר בדיקת המטופל, ובטרם עריכת המסמך בפועל, האם כדאי להגיש לבית המשפט תעודת רופא, או שמא מומלץ במקרה זה להציג בפני השופט חוות דעת רפואית. מדובר במהלך אסטרטגי משפטי אליו נדרשים עורך הדין והפסיכיאטר.
בדיקת כשרות נפשית לצוות – ישנם מקרים בהם אדם יבקש כי תיערך לו בדיקת כשרות נפשית משפטית בטרם הוא מתכוון לערוך צוואה. הסיבה לכך יכולה להיות רצונו של המצווה למנוע סטייה מהוראות צוואתו לאחר מותו, בטענה של העדר כשרות לצוות. לעיתים, חוות דעת פסיכיאטרית דרושה לאחר פטירתו של המצווה, וזאת בגין התנגדות מצד אחד המנושלים מהצוואה לקיום המסמך. מדובר אפוא במקרה מעט מסובך אשר דורש מהפסיכיאטר להתחקות אחר הרישומים הרפואיים הרלבנטיים במועד עריכת הצוואה. ככל שפערי הזמנים גדולים יותר, כך משימה זו הופכת למורכבת יותר.
בדיקת מצב נפשי לתשוש נפש – קשישים רבים, בעיקר בגילאים מתקדמים, סובלים מתשישות נפש כתוצאה ממחלות כגון אלצהיימר, דמנציה וכדומה. לעיתים, מדובר במגבלה נפשית אשר אין לה ביטויים פיסיים מובהקים. יש לציין כי די במגבלה נפשית זו בכדי להכיר באדם כחסוי הזקוק למינוי אפוטרופוס עבורו (אפילו כאשר הוא בריא מבחינה פיסית). על פי רוב, יש למנות אפוטרופוס עבור תשושי נפש הסובלים מהעדר יכולת שיפוטית לדאוג לענייניהם. גם במקרים אלו, ייתכן ובית המשפט יבקש חוות דעת רפואית או תעודת רופא בעניינו של המבקש (ובני משפחתו).
מינוי אפוטרופוס לשם דאגה לגוף או רכוש – ישנם מקרים בהם גם אנשים שאינם קשישים זקוקים לאפוטרופוס אשר ידאג לענייניהם. דוגמאות לכך הן מחלת נפש, מצב פיסי קשה (לדוגמא, תרדמת), פיגור שכלי וכדומה. יש לציין כי לעיתים בית המשפט יבחר שלא למנות אפוטרופוס לאדם וזאת משום שיוכח כי למרות שהאחרון סובל מקשיים מסוימים, לא מדובר במקרה קיצוני בו יינטלו מפלוני זכויותיו המשפטיות הבסיסיות. על מנת להביא לצעד זה של מינוי אפוטרופוס לפסול דין, יש לתמוך את הבקשה בחוות דעת רפואית פסיכיאטרית מתאימה. כמו כן, ישנם מקרים בהם ייתכן והאפוטרופסות תהיה חלקית – לדוגמא, רק לענייני רכוש כאשר המבקש רשאי להמשיך ולקבל באופן עצמאי החלטות הנוגעות לגופו.
