חשיפת מסמכי חברה לצורך הכנת חוות דעת חשבונאית
עובדות המקרה
המבקשת זכאית להירשם כבעלת מחצית ממניות החברה אשר ברשות בעלה. לטענת האישה, מומחה שמונה על ידי בית המשפט העריך את החברה, הערכת חסר.
היש להיעתר לבקשתה לחשוף בפני רו"ח מטעמה את מסמכי החברה שהיוו בסיס לחוות דעת המומחה וזאת לצורך עריכת שאלות הבהרה?
1. בפסקי דין לא מעטים נדרשו בתי המשפט לבעייתיות שבהעברת בעלות במניות חברה משפחתית לידי בן הזוג. עסק משפחתי אינו יכול להתנהל בשעה שקיימת מריבה אישית בין בעליו ולפיכך מובן ומוכר החשש כי רישום מניות ע"ש בת הזוג עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה ולשיתוק פעולות החברה. בחברה משפחתית אין זה רצוי לרשום מחצית מניות ע"ש האישה, שאינה מצויה בה. הדבר גם עלול להביא לכך שירד ערכן של זכויות האישה בחברה כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל בעתיד על מנת להקטין את זכויותיה.
קרא עוד...
נכסי קריירה ומוניטין בהסדר איזון משאבים
פירוק שיתוף בנכסים, ביניהם קצבה צה"לית
2. מתוך רציונל זה נוהגים בתי המשפט, במקרים רבים, להורות על תשלום שוויין של מניות החברה נכון למועד הקובע ולהימנע מקביעה שיפוטית שיש בה הענקת מניות בעין לבן / בת הזוג. בתי המשפט עושים שימוש בסמכותם מכח סעיפים 8-6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ובעקרון תום הלב.
3. מדיניות בית המשפט לענייני משפחה היא להתיר עיון או גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. כן אוזכר עקרון הבסיס בתיקי מעמד אישי – לאפשר שקיפות מלאה לצדדים וגילוי מסמכים באופן שישפוך אור על הנתונים הכלכליים. ככלל, לכל צד הזכות לעיין במסמכים הנמצאים באמתחתו של הצד שכנגד. כך "משחקים" בעלי הדין בקלפים גלויים למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה.
4. חוות הדעת הוגשה לבית המשפט מלכתחילה בשל הצורך לברר שאלה עובדתית באמצעות ידע מקצועי, ומיומנות, שאינם נחלתו של כל שופט. בכדי שיוכלו הצדדים ו/או בית המשפט להתחקות אחר הבסיס למסקנותיו של המומחה אף הוספה בשנת 2002 תקנה 134א לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי: "חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין או שמינה בית המשפט, תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת". הגם שתקנה זו לא הוספה בתובענות בענייני משפחה, פרק כ1: בית המשפט לענייני משפחה בחלק ג1 לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שתכלית חקיקתה תקפה, לטעמי ביתר שאת, בבית המשפט לענייני משפחה- המקדם כאמור שקיפות מלאה לצדדים וגילוי מסמכים באופן שישפוך אור על הנתונים הכלכליים.
5. טענת הבעל, כי מדובר במסמכים חסויים, דינה להידחות. הבעל כלל לא הגיש בקשה מסודרת להטלת חיסיון על מסמכי החברה, לא הבהיר את העילות המצדיקות, לטענתו, הטלת חיסיון על מסמכים אלו, שהנם בעיקרם דו"חות כספיים, ואך הסתפק בטענה כללית כי המסמכים מהווים מסמכים חסויים וסודיים שחשיפתם לעיני צדדי ג’ עשוי לגרום נזק לחברה. הטלת חסיון על ראיה כדי למנוע הצגתה במשפט הינה בבחינת חריג לכלל הרחב המחייב הצגתן של מכלול הראיות בהליך השיפוטי, כנדרש על מנת לרדת לחקר האמת ולהבטיח עשיית הצדק. בעלי הדין אינם רשאים להימנע מגילוי הראיות במסגרת ההליך המשפטי שנרתמו אליו. עם זאת, היקף גילוי הראיות עשוי להצטמצם כאשר מדובר באינטרסים לגיטימיים, כגון ההגנה על סודות מסחריים. במקרה כזה, יש לערוך את האיזון המתאים המאזן בין האינטרס של המבקש בגילוי וחשיפת האמת, לבין האינטרס של המשיב בלהגן על קניינו.
6. באשר לטענת הבעל כי מדובר במסמכים סודיים, אשר חשיפתם תפגע בחברה- האיזון בין זכויות האישה לבין זכויות הבעל ושאר השותפים ו/או החשש כי יגרם נזק לחברה כתוצאה מחשיפת דו"חות ו/או מסמכי חברה לצדדי ג’ יבוצע בדרך של מתן התחייבות בכתב של האישה ורוה"ח מטעמה כי לא יבוצע כל שימוש ו/או חשיפה של המסמכים לעיניהם של גורמים נוספים ו/או שלא לצרכי המשפט שלפנינו. זוהי הדרך היעילה לבירור המחלוקת בין הצדדים, תוך שמירה על האינטרסים של כל אחד מהם.
לסיכום,
יש להיעתר לבקשה ולהורות על גילוי המסמכים שהועברו למומחה ואשר היוו בסיס לעריכת חוות דעתו, לידי האישה ו/או רוה"ח מטעמה. יש לסייג את צו גילוי המסמכים ולאסור על האישה ו/או רוה"ח מטעמה לעשות כל שימוש במסמכים או בנתונים הכלולים בהם, שלא לצורך הדיון והמחלוקת שבפני ומורה להם שלא לאפשר לכל אדם אחר להעתיק את המסמכים או לצלמם אלא לצורך התביעה גופא.
