הליכי גירושין הינם ללא ספק הליכים כואבים הטומנים בחובם מחלוקות רבות. פעמים רבות, הצדדים חלוקים ביניהם גם על סוגיות הרכוש. ברור אפוא כי הנכס המשמעותי ביותר העומד על הפרק בסיטואציות אלה הינו הדירה המשותפת. ואכן, מחלוקות באשר לחלוקת רכוש כלפי הדירה המשותפת עלולות להפוך לסכסוכים משפטיים מורכבים. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
- זכויות ידוע בציבור בדירה
- תביעה בגין ביטול הבטחת נישואין ודמי שכירות בשל עזיבת הגבר את הבית
- הרחקת בעל מכה מדירה משותפת
- שיתוף בדירה אשר הייתה שייכת לאחד הצדדים לפני הנישואין
- האם ייפסק לטובת אישה וילדים מדור עתידי ליום שאחרי מכירת דירה משותפת?
האישה במקרה דנן ביקשה לאכוף הסכם גירושין שנחתם בינה לבין בעלה לפני למעלה מ-25 שנה. לטענתה, היא נאלצה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בשל הפרת ההסכם. במסגרת פסק הדין, בית המשפט קבע כי רישומן של זכויות בעלות בחברה משכנת על דירה חדשה, אשר מעמדה הינו כ"מקרקעין לא מוסדרים", זהה לרישום של זכויות באמצעות משכנתא. אי לכך, נקבע כי מדובר במהלך אשר התיישב עם תנאי הסכם הגירושין בין האישה ובעלה.
סכסוך של עשרות שנים
הסכסוך בין בני הזוג התנהל במשך עשרות שנים. עוד מהתקופה שבה בני הזוג גרו ביחד בארצות הברית. לאחר שהשניים החליטו "לפרק את החבילה", התנהלו ביניהם הליכים בנוגע לסוגיות כגון חלוקת רכוש. במסגרת הסכם גירושין, בני הזוג הסכימו כי הדירה המשותפת תעבור לחזקתה של האישה. כמו כן, נקבע כי השניים ירשמו את זכויותיו היחסיות של הגבר בדירה באמצעות משכנתא. עוד הוסכם כי במידה והאישה תהיה חפצה לעבור מהדירה, היא תהיה מחויבת לרשום גם בדירה החדשה את זכויותיו היחסיות של בעלה (שוב, על ידי משכנתא).
בפועל, התברר כי ההסכם אשר ביקש למעשה להסדיר את פרידתם של בני הזוג יצר אפקט הפוך לחלוטין. בני הזוג לשעבר נאלצו "להיגרר" לערכאות המשפטיות וזאת בכל פעם בה האישה ביקשה לעבור דירה ולמכור את דירתה הנוכחית. כל בקשה כגון דא נתקלה בסירוב מצידו של הגרוש. כך היה גם לפני שנתיים. האישה החליטה שהיא מעוניינת לעבור לגור בדירה חדשה. מדובר היה בפרויקט מגורים חדש אשר רישומו טרם הוסדר מול לשכת רישום המקרקעין.
האישה פנתה לבעלה לשעבר וביקשה לקבל את הסכמתו להעברת רישום הזכויות בנכס. הבעל סירב בטענה כי כל אימת שאין רישום בטאבו, לא ניתן לרשום את המשכנתא. בעקבות סירוב זה, האישה פנתה לבית המשפט בטענה של הפרת הסכם גירושין. האישה ביקשה מבית המשפט להורות לבעל "לקיים את חלקו" בהסכם ולאפשר לה לעבור לדירה החדשה. היא הוסיפה כי התנהלותו של האחרון, 25 שנים לאחר הגירושין, גרמה לה לפגיעה בזכות לקניין.
בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי דין התביעה להתקבל. בפסק הדין נקבע כי הוראותיו של הסכם הגירושין נועדו לעגן את זכויותיו של הבעל בנכס, ולא מדובר ב"נוסח דווקני". דהיינו, נקבע כי היות ולא הייתה קיימת כל מניעה אובייקטיבית לרשום את זכויותיו של הבעל על הדירה מול החברה המשכנת, הרי שהתנגדותו לביצוע המהלך עלתה כדי הפרת הסכם הגירושין. בית המשפט קבע כי היה די ברישום זכויותיו של הבעל אצל החברה המשכנת אשר ניהלה את רישום הנכס. השופט מינה את באי כוח הצדדים לבצע את המהלך תוך כדי שמירה על זכויותיו של הבעל לשעבר גם בדירה החדשה (והסרת זכות המשכנתא מהדירה הקודמת).
