זכויות יורשים בנכסי הקיבוץ
עובדות המקרה
תביעה בה עותר התובע לסעד הצהרתי שיצהיר כי הוריו המנוחים של התובע, שהיו בחייהם חברי קיבוץ "נאות מרדכי", והתובע, כיורש של מחצית מזכויותיהם, הינם בעלי זכויות בכלל נכסי הקיבוץ - הן נכסים שהופרטו והן נכסים לגביהם יחליט הקיבוץ בעתיד על חלוקה, אם בכלל - לרבות זכויות קנייניות בדירת המגורים בה התגוררו המנוחים בטרם פטירתם, ולרבות נתח מהרווחים שקיבל לידיו הקיבוץ במסגרת מכירת השליטה במפעל "טבע נאות", אשר חולקו לחברי הקיבוץ בהתאם לכללים עליהם הוחלט באסיפה הכללית של הקיבוץ.
קרא עוד...
האלמנה והנכדים בוויכוח על הירושה, דוגמא להלכת השיתוף
מהם זכויות היורשים בנכסי הקיבוץ?
הטענה לזכויות בדירת המגורים:
1. תקנון הקיבוץ, המהווה חוזה בין חברי הקיבוץ, בינם לבין עצמם ובין כל אחד מהם לבין הקיבוץ, מסדיר את זכויותיהם של חברי הקיבוץ ביחס לדירת המגורים בה הם מתגוררים.
2. תקנון הקיבוץ עצמו מאפשר לחבר קיבוץ לקבל זכויות בדירת המגורים בה הוא מתגורר, ואף מוסיף וקובע כי הקיבוץ מחזיק בנאמנות, עבור החבר, בזכויות אלה, עד להעברתן בפועל לידי חבר הקיבוץ.
3. אותם חברי קיבוץ שחברותם פקעה או נפסקה טרם קבלת ההחלטה באסיפה הכללית, אינם זכאים לשיוך הדירות, ואולם אותם חברים שנפטרו לאחר קבלת ההחלטה, יורשיהם זכאים, בתנאים מסוימים, לבוא בנעלי הנפטר לצורך רישום הזכויות בבית המגורים או לקבל את ערך הזכאות לבית המגורים, על פי בחירת הקיבוץ. החלטה זו ומנגנון זה הינו סביר ותואם את מטרות הקיבוץ והחיים הציבוריים, תואמת את התקנות שהסדיר, בהסכמת הקיבוץ וחבריו, את זכויות הצדדים וחובותיהם.
4. במקרה דנן, אמנם המנוח היה עודנו בחיים כשנתקבלה החלטה 751 ואולם אין בהחלטה זו כדי להקנות לו זכויות קנייניות בדירה בטרם נתמלאו כל אותם תנאים עליהם מורה ההחלטה, ובכלל זה שינוי תקנון הקיבוץ. לפיכך, התובע, כיורש חלק מעיזבונו של המנוח, אינו זכאי לקבל זכויות קנייניות שלא היו למנוח עצמו ושלא הוקנו לו במסגרת התקנון או במסגרת החלטת השיוך וכללי שיוך הבתים, ובכפוף לזכויותיה המקבילות של אחותו. עם זאת, אימו המנוחה של התובע נפטרה לאחר קבלת החלטת השיוך ולאחר "מועד קבלת ההחלטה" לשיוך בתים, ולפיכך, בשים לב להוראות התקנון, החלטת השיוך וכללי שיוך הבתים, וכפי שמאשר הקיבוץ בסיכומיו, לתובע, כיורשה של המנוחה וכמי שבא בנעליה, זכויות לשיוך הדירה, בכפוף לאמור בסעיף 6 לכללי שיוך הבתים.
הטענה לזכויות מכוח זכאות המנוחים לנתח בחלוקת הרווחים עקב מכירת המפעל:
1. ביום 30/9/05 הוחלט על מכירת שליטתו של הקיבוץ במפעל "טבע נאות". ביום 15/9/06 הובאה החלטה זו לאישור האסיפה הכללית ובמסגרת תכנית השימושים פורטו הכללים ליישום חלוקת הרווחים ממכירת המפעל.
2. הואיל והמנוחה, אימו של התובע, היתה חברת קיבוץ ביום 30/9/05, הוא היום הקובע לצורך בחינת הזכאות לתקציב מיוחד, זכאי התובע, כמי שבא בנעליה, לתקציב הנוסף לו היתה זכאית המנוחה, כפי שהודה הקיבוץ, וזאת בהתאם לקביעות ולהנחיות בתכנית השימושים, ובשים לב לזכויותיה השוות של אחותו. עם זאת, אביו המנוח של התובע נפטר עוד ביום 8/10/97, טרם המועד הקובע לעניין חלוקת הרווחים, כך שביום 30/9/05 לא היה חבר קיבוץ ובצדק נדחתה דרישת התשלום בגין חלקו.
הטענה לזכויות בכלל נכסי הקיבוץ:
1. באשר לסעד הצהרתי הנוגע לזכויות עתידיות של המנוחים בנכסי הקיבוץ, הרי שעל פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט לא ייתן פסק דין הצהרתי מקום שהסעד המבוקש הינו תיאורטי ונוגע לזכויות העתידות להיוולד וטרם באו לעולם. גם דרישתו של התובע לסעד הצהרתי בדבר זכאותו לזכויות בנכסים הרשומים כיום על שם הקיבוץ וטענותיו ביחס לפגיעה בזכויות יסוד, אין בהן ממש ודינן להידחות.
2. נכסי הקיבוץ שייכים לקיבוץ עצמו ולכלל חברי הקיבוץ גם יחד, כקולקטיב, ולא לחברי הקיבוץ כפרטים אינדיבידואלים, תהא מידת תרומתם לקיבוץ אשר תהא. על אחת כמה וכמה שאין לתובע, כיורש של המנוחים, זכויות בנכסי הקיבוץ, והתובע, אשר ממילא אינו זכאי לרשת את זכות ה"חברות" של הוריו בקיבוץ, אינו זכאי לזכויות שלא עמדו למנוחים עצמם כחברי קיבוץ.
לסיכום,
התובע יוכל לרשום את חלקו בדירת המגורים בה התגוררו הוריו המנוחים, ולחילופין, יוכל לקבל את שווי זכאותו בהתאם לכללי שיוך הבתים, וזאת כאשר יירשמו הזכויות בדירות המגורים של הקיבוץ על שם חברי הקיבוץ, ובתנאי שיעמוד ביתר התנאים הנדרשים לצורך רישום הזכויות. בנוסף, יש לקבוע את זכותו העקרונית של התובע לקבל מהקיבוץ את חלקו בתקציב הנוסף שהגיע לאימו המנוחה, בהתאם לתוכנית השימושים. יתר דרישותיו של התובע נדחות.
