פס``ד בנושא של נאמנות קונסטרוקטיבית

התובעים הגישו תובענה נגד הנתבע ועתרו למספר סעדים: להצהיר על בטלות עיסקת העברת הזכויות במשק מהמנוחים לנתבע, על בטלותם של מסמכי העברה כאמור; לחילופין, לעצור ולהקפיא כל העברת זכויות במשק כל עוד לא יחתום הנתבע על מסמך התחייבות המעגן התחייבויותיו כלפי התובעים; עוד לחילופין עתרו התובעים, להצהיר שזכויות הנתבע במשק הן זכויות מותנות במסגרת נאמנות שלו כלפי המנוחה והאחים. כמו כן התבקש סעד המחייב את הנתבע להמציא דו"ח לגבי כל פעולה שעשה בחשבון הבנק של המנוחים, ומורה לו להשיב כל סכום שהוצא מחשבון הבנק שלהם, ונעשה בו שימוש לצרכים שאינם שלהם. 

קרא עוד...

תביעה לירושת זכויות המשק החקלאי

פסק דין הפוסל רשות לירושת זכויות על המשק החקלאי

האח הינו בן ממשיך - האם יפצה את אחותו?

האם יש לקבל את התביעה?

האפיון המשפטי של העברת זכויות המנוחים במשק לנתבע:

1. הנטל להוכיח כי המשק לא הועבר במתנה, ללא תמורה וללא תנאי לנתבע כפי שטוען הוא רובץ לפיתחם של התובעים המבקשים לבטל ההעברה או להקפיאה. מעיון בעדויות ובמסמכים אשר הוגשו לא מצא ביהמ"ש כי תימוכין להעברה בתמורה כפי שטוענים התובעים, באחד מחלופות התובענה.

קרא גם...

ביטול התחייבות אב לתת מתנה לביתו ובעלה

ביטול מתנה ע"י צוואה

בקשה לביטול מתנת מכונית BMW בין בעל לאשתו

2. ממכלול הראיות בתיק זה עולה כי המצב המשפטי הנדון כאן היה התחייבות המנוחים להעביר המשק, לנתבע, ללא תמורה.

3. בענייננו העיסקה לא הושלמה ברישום במינהל על שם הנתבע, זכות המנוחים היתה זכות של ברי רשות- זכות אובליגטורית אשר על כן ללא הסכמת המינהל לא יכול היה המשק לעבור לנתבע כמתנה לאלתר כטענתו, על כן מסמכי ההעברה הינם בבחינת התחייבות ליתן מתנה. התחייבות לתת מתנה לעולם איננה עיסקית ולעולם היא הדירה, בין אם ניתנת היא לבן משפחה ובין אם ניתנת היא לזר. אין בהיותה התחייבות לא עסקית כלפי בן משפחה, כדי לשנות לענין תוקפה כל עוד לא בוטלה כדין ואין באלה כדי להשליך על דרך ביטולה, שהיא הדרך המותווית על ידי דיני החוזים.

4. המנוחה חתמה לפני מותה על צוואה חדשה ועל תצהיר ובו חזרה מההעברה לנתבע ביחס לזכויותיה במשק. מהתחייבות לתת מתנה יכולה היתה המנוחה לחזור בה "כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות". נראה כי המשיב לא שינה מצבו "בהסתמך על ההתחייבות".

ההקלטות:

1. הנתבע בסיכומיו מבקש כי לא יינתן שום משקל לשיחות אשר הוקלטו . לטענתו ההקלטות מקוטעות ואף לא נערכו על פי פקודת הראיות והפסיקה שבעקבותיה.

2. הקלטות צורפו לתצהיריו של הצד האחר לאותן שיחות ונמסרו גם לנתבע לבדיקה יחד עם חוות דעת מומחית אשר תימללה את הנאמר בקלטות, בדקה את תקינותן ואישרה כי ההקלטה משקפת את שנאמר בפעמים בהם בוצעה ההקלטה.

3. למעט העובדה שהנתבע שב וטוען בחקירתו ובסיכומיו כי ההקלטות מקוטעות וכי אינן משקפות נאמנה את המדובר, הוא לא הגיש כל ראייה לטענה זו למרות שהקלטות נמצאות אצלו תקופה ארוכה ויכול היה לבדקן ומן הסתם אף עשה זאת. לאור המיכלול בענין זה הקלטות מתקבלות כחלק מראיות התובעים.

ההתחייבות :

1. השיחות אשר הוקלטו התקיימו טרם תחילתו של ההליך המשפטי, כאשר הסיכסוך כבר היה ברקע והיה ברור, כך גם עולה מהקלטות, כי אם לא יגיעו הצדדים להסכמה יתחיל הליך משפטי. הנתבע לא ידע כי השיחות מוקלטות. יש בשיחות הודאות, חוזרות על עצמן, ברורות וחד משמעיות של הנתבע בהתחייבותו העקרונית לתת לתובעים את חלקם.

2. לכל אורך הדרך שוויו של המשק נותר במחלוקת. בעוד שהתובעים העריכו את המשק נכון לשנת 2003 בסכום של 750,000 לטענתם ערך המשק בשנת 2001 עמד על 1,000,000 דולר. הנתבע מעריכו בפחות משליש הסכום האמור.

3. בתום פרשת הראיות ובסיכומים ניסה הנתבע לטעון כי במקסימום הסכים, כדי לפייס את אחיו, לשלם לכל אחיו ביחד, סכום כולל של 15,000 - 18,000 דולר. טענה זו אינה עומדת בקונטקסט של השיחה כולה ובהגיון ההתנהלות של תיק זה. הנתבע אמר מפורשות מספר פעמים כי ייתן לכל אחד מהאחים את חלקו. אין שום הגיון בטענה כי חלקו של כל אחד מ-9 האחים האחרים בעיזבון המנוחים לא יעלה על 1,500 דולר לאיש.

4. בנוסף להתחייבות הברורה של הנתבע באותן השיחות שהוקלטו ליתן לתובעים את חלקם נמצא חיזוק לטענת התובעים כי המנוחים לא התכוונו להעברת המשק לנתבע לבדו, ללא כל פיצוי לתובעים, במסמכים נוספים אשר הוכנו על ידי הצדדים. המסמכים אמנם לא נחתמו אך תכנם ונסיבות עריכתם, תומך בטענת התובעים כי המנוחים התכוונו לחלק המשק בין האחים. המסמכים התומכים הינם טיוטת העו"ד, מסמך נוסף בכתב ידו של הנתבע ובמסמך זה מתחייבים המנוחים שאם יימכר המשק , בחלוקת התמורה בין הילדים יוחזר לנתבע חלקו שבנה על פי הערכת שמאי וצוואות שנחתמו ע"י המנוחים אשר לא שונו.

הנתבע ועדיו:

1. הנתבע נחקר על תצהירו. עדותו היתה בעייתית בלשון המעטה . במועד הראשון אשר נקבע לשמיעת עדותו ניטען כי אינו חש בטוב ושמיעת עדותו נדחתה למועד אחר על מנת שתשמע ברצף. במועד הנדחה אשר נקבע לשמיעת עדותו, נשמעו עדויות של עדים חדשים מטעמו שלא מתוכננות לאותה ישיבה.

2. במועד בו נשמעה העדות חל צום י’ בטבת. כבר בתחילת העדות טען הנתבע כי זכרונו נפגם בשל הצום והוא אינו זוכר והוא שב על טענה זו מספר פעמים כאשר נדמה היה כי הוא מתקשה להשיב על שאלות בחקירה הנגדית.

3. כאשר עומת הנתבע עם שאלות שלא היו לרוחו, סרב לענות. כך כאשר הוצגו לו תמונות מארועים של שמחות אצל התובעים בהם השתתפו המנוחים, בניגוד לטענתו בדבר הנתק בינם לכל התובעים, בשלב מסוים סגר את האלבום וסרב להתייחס פרטנית לארועים השונים אשר הופיעו בתמונות.

4. הנתבע התאושש מהעדר זיכרונו ומעייפותו בחקירה החוזרת של באת כוחו. אז היה מוכן לענות על כ- 9 שאלות.

5. העדים מטעמו של הנתבע לא סייעו בשאלה העומדת בבסיס ההכרעה כאן האם היתה התחייבות של הנתבע, לתת לתובעים את חלקם בעיזבון המנוחים. עד חיצוני, שהיה יו"ר וועד המושב בתקופה בה נחתמו מסמכי ההעברה ואשר הוזמן על ידי הנתבע לבית המנוחים להחתימם על מסמכי ההעברה מעיד כי הוא לא עד לשום שיחה בנושא הכספי בין המנוחים לנתבע ולתובע 8 אשר נכח באותו ארוע. גם עו"ד מטעמו של הנתבע אשר עסק בביצוע ההעברה לא הועיל לסוגיה. הוא אמנם העיד כי המנוח ביקש לבצע את ההעברה מהר כי האחים יעשו לו בעיות אך לא ידע להסביר על מה דובר.

עדויות התובעים :

1. התובעים העידו כולם חד משמעית כי הנתבע התחייב כלפיהם כי ישלם להם את חלקם במשק של המנוחים. כולם העידו כי הסכימו שהנתבע יקבל את השקעתו בבית שבנה תחת בית ההורים,לפי בקשתו למרות שכולם הכחישו כי הבית נבנה ממקורתיו של הנתבע וטענו כי גם בית זה נבנה בכספי המנוחים. כולם דיברו על תהליך של העברת הזכוית על שם הנתבע כנגד המצאת התחייבות הנתבע והמצאת הכספים לאחר מכירת הבית אשר בנה על חלקת הבנים.

2. כל התובעים אף הכחישו את טענתו של הנתבע כי היה נתק מוחלט בין כל האחים למנוחים ואף הוכיחו טענותיהם בתמונות שהמציאו מהשנים האחרונות בהם נראו המנוחים בשמחות שונות במשפחה. כן הכחישו התובעים את הטענה כי הנתבע לבדו טיפל במנוחים.

3. ביהמ"ש שוכנע כי אכן כטענת התובעים התחייב הנתבע כלפי התובעים כי חלקם במשק המנוחים ישולם להם על ידו, וכי מסמך מפורט ייערך על ידו יחד עם העברת הזכויות במשק, על שמו או סמוך לאחר מכן.

קיומם של יחסי נאמנות

1. על פי הגדרת חוק הנאמנות. נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת.

2. הפסיקה קבעה כי הרשימה אשר בסעיף 2 לחוק הנאמנות אינה רשימה סגורה ויצרה גם זכות שביושר של יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית, הנאמנות הקונסטרוקטיבית מאפשרת עשיית צדק במקרים רבים שבהם הדינים הרגילים נוקשים מדי. בהתקיים יחסי נאמנות תביעת הנהנה אף אינה מתיישנת.

3. התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי כחלק מההסכמה של המנוחים להעברת זכויותיהם במשק על שמו של הנתבע, ניתנה להם התחייבות מפורשת של הנתבע לפצותם בגובה שווי חלקם במשק, במקביל ניתנה הסכמת התובעים והמנוחים כי הנתבע יקבל בנוסף חלקו גם את שווי הבית שבנה תחת בית ההורים. הנתבע היה אמור לממן את העברת הכספים מהתמורה שיקבל ממכירת חלקת הבנים שקיבל והבית שבנה עליה.

4. משכך ולאחר בחינת ההיבטים המשפטיים והעובדתיים, התובעים הרימו את נטל הראייה להוכיח כי נוצרה התחייבות של הנתבע לתובעים ליתן להם את חלקם במשק בניכוי השקעתו ולהכין מסמך המעגן ההתחייבות כתנאי להעברת זכויות המנוחים במשק על שמו. משכך נוצרו יחסי נאמנות בין הנתבע לבינם. נוצרו כאן יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית כהגדרתה בפסיקה בין הנתבע לתובעים. הנתבע הפך לנאמן המחזיק בזכויות התובעים במשק בנאמנות עד אשר יקבלו את חלקם כפי שהתחייב.

5. מכח יחסי הנאמנות מחזיק הנתבע בחלקם של התובעים במשק כנאמן ולפיכך נקבע בזה על הנתבע להמציא תוך 6 חודשים מקבלת חוות דעת שמאי כמפורט להלן מכתב התחייבות לתובעים ובו התחייבות מפורשת בסכומים וקצובה במועדים להעביר להם את חלקם בגובה שווי חלקם במשק .

הכספים אשר נמשכו על ידי הנתבע

1. ביחסים כלפי הבנק יכול היה הנתבע להמשיך ולמשוך כספים לאחר מות המנוח ולאחר מות המנוחה באשר הצדדים חתמו כלפי הבנק על סעיף "אריכות ימים" .

2. חשבון בנק משותף יוצר שתי מערכות יחסים: יחסי בנק-לקוח ויחסי גומלין בין בעלי החשבון. מעמדו של הבנק נקבע בטופס פתיחת חשבון המוכן מראש ומטרתו העיקרית היא להעניק הגנה לבנק עצמו. הלכה פסוקה היא, שהסכם שנערך בין הבנק ולקוחותיו בשעת פתיחת חשבון משותף מטרתו להסדיר את יחסיהם ההדדיים (בין הבנק ללקוח), ואין בו כדי לקבוע את זכויותיהם של הלקוחות בינם ובין עצמם .

3. על הנתבע רובץ הנטל להוכיח כי הכספים שנמשכו על ידו מהחשבון של המנוחים נעשו בהרשאה המנוחים או שימשו ישירות לצרכי המנוחים. הנתבע לא עמד בנטל זה לגבי כל הכספים שמשך.

4. תחילה ולאלתר יש לשחרר את חשבון המנוחים משיעבוד לחשבון הנתבע על מנת שלא יילקחו כספים אלה השייכים לעיזבון המנוחים לטובת חשבונו של הנתבע. בנוסף, על הנתבע להחזיר לחשבון המנוחה תוך 45 יום את הסכום בו הודה הנתבע כי משך לצרכיו הוא, סכום של 30,000 ₪ צמוד ונושא ריבית חוקית מים המשיכה ועד יום ההחזרה. על הנתבע להחזיר לחשבון המנוחים את הסכום של 10,000 ₪ אשר משך לפקודת רעייתו באמצעות המחאה שעליו חתימת המנוח, לאחר מותו.

לסיכום,

התובעים הרימו את נטל הראייה להוכיח כי נוצרה התחייבות של הנתבע לתובעים ליתן להם את חלקם במשק בניכוי השקעתו ולהכין מסמך המעגן ההתחייבות כתנאי להעברת זכויות המנוחים במשק על שמו. משכך נוצרו יחסי נאמנות בין הנתבע לבינם. מכח יחסי הנאמנות מחזיק הנתבע בחלקם של התובעים במשק כנאמן ולפיכך עליו להעביר להם את חלקם בגובה שווי חלקם במשק .