לצדדים 3 ילדים. בהסכם הגירושין בין הצדדים שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה באילת, הוסכם כי הקטינים יהיו במשמורת האם. עוד נקבעו הסדרי ראיה נרחבים לאב. האם רוצה לעבור להתגורר במרכז עם בן זוגה החדש.
טובת הקטין
פעולה או החלטה בעניינו של קטין, כמו גם במקרה שבפני, תהא על בסיס עיקרון טובת הילד שהינו שיקול ראשון במעלה. טובת הקטין היא עמוד האש לאורו עלינו לצעוד. הגירת קטינים לארץ אחרת כרוכה מטבע הדברים בשינוי אורח החיים, בניתוק הקטין מעמו, תרבותו ושפתו, בשונה מהמקרה בפני העוסק בהעתקת המגורים לעיר אחרת בתוך ישראל, ואולם נוכח המרחק בין מרכז הארץ לאילת הכרוך בטיסה או בנסיעה ארוכה ניתן להקיש ממקרי הגירת קטינים לעניין הנדון.
קראו עוד בתחום:
חוות דעת מומחה
הכרעה בנושא העתקת מקום מגורי קטינים, כאשר לשני ההורים מסוגלות הורית טובה, הינה סבוכה ומורכבת. בהכרעה מסוג זה, מתבקשת חוות דעתם של אנשי מקצוע , כאשר ההכרעה הסופית מסורה אך ורק לבית המשפט.
על אף כי חוות הדעת מהוות חלק חשוב ומשמעותי של מסכת הראיות שבפני בית המשפט, ולרוב על בסיסה תגובש תמונת המצב, יתחשב בית המשפט בבואו להכריע בסוגיות כאמור, גם בראיות נוספות אשר הובאו בפניו, באמות המידה שהותוו בחקיקה ובפסיקה .
בענייננו, המלצות המומחה, ד"ר גוטליב, על פי הנחיותיו, הינן כי היה והאם תחליט לעבור למרכז הארץ יישארו הקטינים באילת במשמורת האב, והיה והאם תישאר באילת יהיו הקטינים במשמורתה.
בית המשפט לענייני משפחה לא מצא בחוות דעתו של המומחה נימוקים כבדי משקל המצביעים על כך שטובתם של הקטינים להתגורר דווקא בעיר אילת, או לחילופין נימוקים לכך שהמעבר למרכז הארץ אינו עולה בקנה אחד עם טובתם. למעשה, מקריאת חוות הדעת עולה כי, השיקול העיקרי שעמד לנגד עיני המומחה, הינו שמירת הקשר בין הקטינים לאב במידה ויועתק מקום מגורי הקטינים למרכז הארץ. המומחה אינו מתייחס בחוות דעתו לפרמטרים נוספים שיש להתחשב בהם ולנסיבות המיוחדות של המקרה דנן וכיצד השפיעו, אם בכלל, על החלטתו.
זאת ועוד, עפ"י חוות הדעת התרשם המומחה כי האם הגישה הבקשה להעתקת מקום המגורים בפזיזות וללא הקדשת מחשבה כלשהי לתכנית אשר תוכל לאפשר המשך קיום הקשר בין האב לקטינים. לנוכח הראיות שהוצגו , אין לקבל מסקנתו זו של המומחה.
הבת ש.י.
הבת ש.י. סובלת מפיגור שכלי, אינה מתקשרת בצורה ורבלית כי אם באמצעות קולות וסימני ידיים. לנוכח מצבה אין חולק כי הבת ש.י. זקוקה לאפוטרופוס לגוף ולרכוש, ומשעה שבעת הגשת התביעה טרם מלאו לש.י. 18 שנים, יש להסדיר משמורתה למרות היותה בגירה, וזאת מבלי לגרוע מהתביעה למינוי אפוטרופוס לגופה ולרכושה.
מקריאת חוות דעת המומחה נראה כי מצבה המיוחד של ש.י. לא היווה גורם משפיע על החלטתו של המומחה. בנסיבות אלה, ומשעה שהמומחה הביע דעתו באופן כה נחרץ כי מקומה של הבת ש.י. עם האם, ולנוכח מצבה המיוחד של הבת ש.י., נראה כי טובתה תהא להמשיך ולהיות במשמורת אמה ולאפשר העתקת המגורים מהעיר אילת.
הקטינים ש. וא.
הקטינים ש. וא. כיום בני שש וחצי וחמש וארבעה חודשים (בהתאמה). אין חולק כי מאז נפרדו הצדדים משמורת הקטינים הינה אצל האם.
לדברי המומחה העברת משמורת הקטינים לאביהם (במידה והאם תעבור למרכז הארץ), עולה בקנה אחד עם עיקרון ההמשכיות. אין לקבל מסקנה זו, הוכח כי עובר להגשת תביעה זו נפגש האב עם הקטינים רק פעמיים בשבוע ללא לינה ובכל סוף שבוע שני וגם זאת לעיתים ללא הבת ש.י. ולפיכך יש בהעברת הקטינים למשמורת אביהם דווקא, כדי לפגוע בעיקרון ההמשכיות.
בנוסף, לא נראה כי המומחה התחשב במסוגלות הקטינים להיקלט במקום מגורים חדש, ולמידת הקשר עם מקום מגוריהם באילת, וזאת גם לנוכח גילם הצעיר המאפשר מטבע הדברים מעבר ממקום למקום ללא צורך בניתוק קשרים חברתיים המבוססים משך שנים רבות.
זאת ועוד, גם המומחה סבור למעשה כי טובתם של הקטינים להיות במשמורת אימם, מסקנתו הסופית תומכת בכך משעה שהמליץ כי במידה ושני הצדדים יתגוררו באילת תהא המשמורת לאם.
בפועל גם הצדדים עצמם מסכימים כי האם ראויה להיות המשמורנית, האם נקבעה כהורה המשמורן במסגרת הסכם הגירושין, וספקותיו של האב ביחס להתנהלותה ההורית של האם, ככל שהיו כאלו, לא גובשו לכלל מעשה בהגשת תובענה למשמורת אלא רק משעה שהאם הגישה תביעה זו.
בן זוגה של האם, והבת טופז
האם שכרה עם בן זוגה, מר א., בית במושב. לפני כשנה נולדה בתם, ט. למרות ידיעת המומחה על דבר ההיריון בעת הכנת חוות הדעת לא נמצאה התייחסות לגורם שיש בו כדי להשפיע על הקטינים, כמו כן אין התייחסות לטובת הקטינים על רקע יחסי האם עם בן זוגה. נראה כי המומחה התרשם לטובה ממר א., ומשעה שהמליץ כי משמורתם של הקטינים תהא לאם באילת תוך הנחה כי בן זוגה של האם יחזור להתגורר עימה באילת, יש להניח כי מגורים משותפים עימו בתא משפחתי אחד, מתיישבים עם טובת הקטינים.
החשיבות כי הקטינים יגדלו יחד עם אחותם הקטנה ט., הינו שיקול שיש להתחשב בו במסגרת השיקולים המשפיעים על טובת הקטינים בבקשות להעתקת מקום מגורים והגירה.
שמירת הקשר עם ההורה הלא משמורן והמעבר למרכז
משעה שהאם גם היא בעלת מסוגלות הורית טובה ואף לדעתו של המומחה עדיפה על פני האב, ומשעה שלא הועלתה כל טענה כלפי תפקודה ההורי של האם עובר להגשת תביעה זו, וכאשר הסדרי הראיה הרחבים הגם שיצומצמו יכולים להתקיים באופן שישמר קשר רציף בין האב לקטינים, ובפועל השאלה הינה שאלה של עלות המפגשים הכרוכה מטבעה בעלות של טיסות, ניתן ליישב בעיה זו במימון כספי.
קראו עוד בתחום:
זכותה של האם לבנות את חייה בעיר אחרת עומדת איתנה, ככל שזכות זו אינה נסוגה מפני טובתם של הקטינים ועולה בקנה אחת עימה. זאת ועוד, במקרה דנן, משעה שהאם החלה "פרק ב" לנוכח הולדת בתה, סבורני כי תהא זו אף טובתם של הקטינים שלא למנוע המעבר מהאם ולהותיר אותה חצויה בין הבת ט. מחד ושלושת ילדיה האחרים מאידך.
הסדרי הראיה
דומה כי זרע הסכסוך בין ההורים מקשה עד מאוד במציאת פתרון הולם להסדרי הראיה. אין זה בלתי סביר כי בנסיבות אחרות יכלו ההורים למצוא הסדר מניח את הדעת לקביעת הסדרי הראיה.
לסוגיה זו של קביעת הסדרי הראיה לנוכח העתקת מקום מגורים שני היבטים, מעשי וכלכלי. תחילה יש לקבוע הסדרי הביקור בפועל ורק לאחר מכן ניתן יהיה לדון בשאלת מימון עלות המפגשים והסדרי הביקור, אם תעלה שאלה כזו על ידי מי מהצדדים.
לסיכום,
יש לאשר העתקת מקום מגורי הקטינים יחד עם אמם למרכז הארץ. האם תהא רשאית לבצע המעבר במהלך חופשת חג הפסח. פקידת הסעד במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית אילת, מוסמכת לקבוע את הסדרי הראיה תוך שימת לב לשמירת הקשר בין האב לקטינים. עד לקביעת הסדרי הראיה החדשים ימשכו, ככל שיעלה הדבר, הסדרי הראיה שנהגו בין הצדדים עד כה, קרי, פעמיים באמצע השבוע ללא לינה ובכל סוף שבוע שני.
