האם חתימה משותפת של הורים על הסכם גירושין המסדיר את ענייני חינוכם של הילדים כובלת את הקטינים במועד מאוחר יותר? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה.
מדובר בבני זוג אשר היו נשואים במשך מספר שנים ונולדו להם שני ילדים, בני 4 ו-6. האב משתייך לציבור החרדי ואילו האם הינה דתייה מסורתית. במסגרת הסכם הגירושין, נקבע בין הצדדים כי הילדים ילמדו בישראל ומרכז חינוכם יושתת על ערכים של תורה ומצוות. כמו כן, הסכם הגירושין קבע עוד כי חינוך הילדים יאפשר להם רצף של קשר עם משפחתו של האב.
האם הגישה ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובמסגרתה טענה כי הילדים לומדים מזה כשנה וחצי במוסדות חינוך חילוניים. כמו כן, בכתב הערעור טענה האם כי האב לא הביע כל התנגדות לחינוכם של הילדים במוסדות חילוניים. יתרה מכך, כאשר אישר בית המשפט את הסכם הגירושין, לא היו הקטינים צד להליך ולא מונה מומחה מטעם בית המשפט לבחון את עיקרון טובת הילד במקרה דנא.
בית המשפט המחוזי - טובת הקטינים לא נבחנה לעומק
בית המשפט המחוזי קבע כי דין הערעור להתקבל. בפסק הדין נכתב פעם נוספת כי הכרעות משפטיות בנוגע למשמורת או מזונות ילדים הינן לעולם לא בגדר פסק דין סופי וחלוט. במרוצת השנים, ובהשתנה נסיבות הקשורות לילדים או להורים, ניתן לטעון לשינוי פסקי דין אלו בערכאות הרלבנטיות.
לדוגמא, במקרים בהם הסכם גירושין עוסק בעניינים הקשורים בקטינים, והקטינים לא מהווים צד להליך, הסכם הגירושין אשר נחתם בין הוריהם אינו כובל אותם מלהגיש תביעה מחודשת בנושאים כגון משמורת או מזונות.
קראו גם:
- בחינת יכולת כלכלית של האב במסגרת תביעת מזונות הכרחיים
- חינוך במסגרת דתית בעקבות חשיבות קשר בין נכד לסב
-
סמכות בית הדין הרבני לדון בשאלת חינוך ילדי הורים גרושים - הקטינות, ערביות נוצריות, יעברו לבי"ס הערבי לפי רצון האב
השופטת הוסיפה כי מאז נחתם הסכם הגירושין בין הצדדים, לפני כשנתיים וחצי, חלו שינויי נסיבות המצדיקים בחינה (ראשונית או מחודשת) של טובת הקטינים. כמו כן, לא הייתה מחלוקת כי הקטינים כבר לומדים מזה שנה וחצי במוסדות חינוך חילוניים. טלטולם של הקטינים כעת, למוסדות חינוך דתיים, עלולה להביא לפגיעה בהם ולהתיישב בניגוד לטובתם. אי לכך, בית המשפט המחוזי קיבל את הערר וקבע כי בית המשפט לענייני משפחה יבחן לעומק את סוגית טובת הקטינים בעניין חינוכם.
השופטת הביאה, לחיזוק החלטתה, את פסיקת בג"צ בעניין זה - "החשש הוא כי במסגרת הליך הגירושין, כשנוצר ניגוד עניינים בין ההורים עצמם, עלול להיווצר ניגוד עניינים בין ההורים לבין ילדם באופן שהאינטרסים של הקטין עלולים להידחק לקרן זווית ולהיפגע. בהתחשב בכך נפסק כי בהיעדר דיון מהותי בטובת הקטינים בנפרד מעניינם של ההורים בהליך הגירושין אין לראות בקטינים כצד להסכם שבין ההורים הן מבחינת תוכנו הן מבחינת הערכאה השיפוטית שנבחרה במסגרתו".
