גרושה לא תפונה מדירתה למרות חובות וזאת מכוח הסכם גירושין
פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 30/01/2011

האם זוכה בתיק הוצאה לפועל יהיה זכאי לתבוע פירוק שיתוף בדירת מגורים וזאת כאשר מחצית מהזכויות בנכס שייכות לחייב? האם בית המשפט יאשר פירוק זה למרות שגרושתו של החייב ובנו בן ה-25 מתגוררים בדירה? האם הסכם גירושין אשר נחתם בין הגרושה לבין החייב מונע במקרה זה את פירוק השיתוף בנכס?
הזוכה והחייב הינם אחים אשר האחד חייב לשני סכום של כשניים וחצי מליון שקלים. במרוצת השנים לא הצליח הזוכה לגבות את חובו מהחייב ועל כן הוגשה על ידו בקשה למנות כונס נכסים מטעמו לנכסי אחיו. כונס הנכסים מונה לתפקידו ולאחר מכן הוגשה על ידו בקשה להביא לפירוק שיתוף בדירת מגורים השייכת לחייב ולגרושתו.
לחייב ולגרושתו שני ילדים בגירים אשר הצעיר מביניהם מתגורר עם אימו בדירה. גרושתו של החייב טענה כי אין להורות על פירוק השיתוף וזאת משום שבין החייב לבינה נערך הסכם גירושין המגדיר באופן מפורש באילו מקרים יפורק השיתוף. למעשה, הסכם הגירושין קבע כי פירוק השיתוף ייעשה בהתקיים אחד התנאים הבאים:
- ילדי בני הזוג התחתנו.
- הגרושה התחתנה.
- הגרושה עברה לגור במקום אחר.
- הגרושה נמצאת במערכת יחסים עם אחר במשך שלושה חודשים ומעלה.
- הגרושה משכירה את הדירה לאחר.
- הגרושה לא משלמת את תשלומי המשכנתא במשך חצי שנה ויותר.
כונס הנכסים טען - בשמו של הזוכה - כי יש להעניק פרשנות ראויה ונכונה להסכם הגירושין, כזו אשר יורדת לשורש כוונתם של הצדדים עובר לחתימתם. לדבריו, כוונת בני הזוג במועד עריכת ההסכם הייתה לאפשר לילדים מגורים בדירה כל אימת שהם סמוכים לשולחנה של הנתבעת מחמת גילם.
לדידו של כונס הנכסים, ברור כי לא הייתה כוונה לאפשר לילדים לגור בנכס לעולמי עד כל עוד לא יינשאו. לחלופין, כונס הנכסים טען כי לבית המשפט יש הסמכות להורות על פירוק השיתוף וזאת מכוח סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין אשר קובע כי בית המשפט רשאי להורות על פירוק שיתוף בנכס בהתאם לשיקול דעתו, וזאת כל אימת שהפירוק נדחה בתקופה העולה על שלוש שנים.
בית המשפט קובע - הסכם הגירושין מעיד על כוונת הצדדים באופן מפורש
בית המשפט קבע כי יש לדחות את תביעת פירוק השיתוף. השופט כתב בפסק הדין כי אין לקבל את טענות כונס הנכסים לכך שהחייב התכוון להעניק לילדיו מגורים בדירה לתקופה מוגבלת בלבד. בפסק הדין נכתב כי הלכה היא שלשון חוזה והדרך בה הצדדים בחרו לנסחו מהווים את המקור הראשוני לבחינת אומד דעתם.
קראו עוד בתחום:
במקרים בהם לשון החוזה היא כה ברורה ופשוטה, יתקשה בית המשפט לסתור את הוראותיו שאיננן משתמעות לשני פנים. השופט דנצינגר התייחס לכך ביתר שאת בפסיקתו באופן הבא – "סבור אני כי אל לו לבית המשפט להוסיף לחוזה תנאים שהצדדים לא הסכימו לגביהם בשעת התקשרותם ולא ראו לנכון לכלול אותם בחוזה ואפילו משוכנע הוא שכך מחייב השכל הישר וההיגיון הצרוף".
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי אין להכניס ראש בין ההרים שכן הפרשנות המתבקשת אשר עולה מלשונו המפורשות של החוזה היא כי אין להתיר את פירוק השיתוף בטרם התקיים אחד מהתנאים המפורטים.
לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן