הקטינה, כבת 7.5, היא בת לאם נוצרייה תושבת ואזרחית רומניה ובעלת אזרחות ישראלית ולאב ערבי נוצרי בעל אזרחות ישראלית, וזאת אך ורק בכפוף להסדרי ראיה. האם כבת 40 , אינה עובדת בישראל , האב, כבן 38, עובד כראש צוות בילוש במשטרה. הורי הקטינה נישאו זה לזו ב- 1997 בנישואין אזרחיים ברומניה ובישראל ביום 27.7.98. הקטינה חלקה את חייה לסירוגין בישראל וברומניה, ולאחרונה סיימה את לימודיה בכתה א’ בבית ספר בצפון הארץ.
האם יש להתיר את הגירתה של הקטינה לרומניה?
ההכרעה העומדת לפני ביהמ"ש היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על כל הנפשות הפועלות, שכן החלטתו תקבע במידה רבה את מהלך חייהם - על האם, המבקשת לחזור לחיות ברומניה המדינה בה נולדה וגדלה, על האב - הנותר בישראל ומבקש לשמר את הקשר עם בתו, יחידתו, ובראשונה על הקטינה, אשר את טובתה נדרש בית המשפט לבחון.
קראו גם:
על בסיס חוות דעתם של המומחים ועל בסיס התרשמות ישירה, שני ההורים הינם הורים טובים, האוהבים את ילדתם ורוצים בטובתה. אין חולק אף, כי הקטינה זקוקה לשני הוריה, כל אחד מהם מעניק לה בדרכו שלו את צרכיה, והיא אוהבת את שנהם, אך בחינה מעמיקה מצאה כי אמה מהווה עבורה בסיס בטוח ולפיכך יש לאפשר את ההגירה.
ביהמ"ש בחן את מסוגלות הקטינה להיקלט ברומניה, את איכות הקשר בינה לבין כל אחד מהוריה, את הקשר של הקטינה עם סביה (מצד האם) ואת רצון הקטינה, שהוא לחזור לרומניה. בנוסף, על פי קביעת השופטת, לאם יש זכות לקבוע את מהלך חייה ואין זה סביר כי היא תרגיש כבולה לישראל רק בשל רצונה להיות המשמורנית על הקטינה . באשר לאב, ציינה השופטת כי החשש שלו מפני ניתוק מבתו הינו מובן וכואב.
לסיכום,
יש להתיר את ההגירה כפוף לקיומם של הסדרי הראיה ככלים שלובים (ונקבעו הסדרי הראיה וערבויות).
