הליכי גירושין אינם הליכים קלים ופשוטים. בגירושין "נכנסות" פעמים רבות תביעות נוספות כגון משמורת ילדים, מזונות אישה, צווי הגנה וכדומה. אחת התביעות הבעייתיות ביותר הינה תביעת רכוש. במסגרת תביעת רכוש,הצדדים מנסים לחלק את הרכוש המשותף אשר נצבר במרוצת השנים. פעמים רבות, אחד הצדדים מגלה כי אין הוא יודע על כלל נכסיו וחשבונותיו של בן זוגו. לא אחת, מדובר בגברים אשר מסתירים מנשותיהם נכסים והכנסות (כגון קצבאות, חשבונות בנק, נכסים וכדומה).
גברים רבים, אשר יודעים כי הליך גירושין בעניינם מתקרב, פועלים לא אחת להבריח נכסים (ממש כפי שמבריחים נכסים לפני פשיטת רגל). עורכי דין המתמחים בדיני המשפחה מעידים לא אחת כי נשים אשר מגיעות למשרדיהם על מנת לפתוח בהליכי גירושין, אינן מעורבות פעמים רבות בתזרימי הכספים של המשפחה.
הדפוס בו נוהגים בתים רבים בישראל הינו הענקת סמכות פנים לאישה (דאגה לילדים ולמשק הבית) וסמכות חיצונית לבעל (מבחינת התנהלות כלכלית מול הגורמים השונים).
קראו עוד בתחום:
-
איזון משאבים שלא באופן שווה, האמנם? - דמי שימוש ראויים לאחר הוצאת צו הגנה כנגד הבעל
- זכות פירוק שיתוף בדירה גוברת על זכותה של האישה למדור
- המועד הקובע לחלוקת רכוש הוא מועד הפנייה לאקטואר
- השבת חפצי ילדים לאחר רכישתם במכרז במסגרת תביעת רכוש
ככל שמעורבותה של האישה בענייניים הפיננסיים של הבית קטנה יותר, כך היא עלולה להימצא בעמדה נחותה לעומת בעלה בהליך גירושין. למעשה, האישה איננה מודעת פעמים רבות להיקף הכספים, הרכוש והנכסים אשר נצברו על ידי בעלה ברבות השנים. כמו כן, נשים רבות אף אינן מודעות לכך שנכסים אשר צבר הבעל במהלך הנישואין אמורים להתחלק באופן שווה בין הצדדים בעת גירושין.
בעיה זו מחמירה כאשר הבעל מודע לחוסר מעורבותה של האישה ופועל ביתר שאת על מנת להבריח נכסים. לדוגמא, בעלים רבים הצופים גירושין נוטים להעביר במתנה נכסים כגון מבנים, חשבונות בנק, מיטלטלין וכדומה, במתנה לקרובי משפחה (הורים, אחים) וחברים. בעלים אלו סבורים כי בבואם בפני בית המשפט, לא יוכלו הרשויות להתחקות אחר נכסים אלו ובכך ניתן יהיה להצילם.
במקרים בהם ישנו חשד כי הבעל פעל להברחת נכסים, על האישה לפנות במהרה לעורכי דין המתמחים בתחום. עורכי דין אלו יודעים כיצד יש לנהל הליך משפטי מורכב זה. מדובר בהליך הכולל פניות לצדדים שלישיים, הוצאת צו מניעה (איסור דיספוזיציה בנכסים) וכדומה.
תיקים אלו דורשים מעורכי הדין והאישה לבצע עבודה הדומה ממש לעבודת בילוש, זאת תוך הצלבת מידע ומסמכים אשר האישה מאתרת בביתה. כמו כן, האישה חייבת לערוך מעקב אחר התנהלותו הכלכלית של הבעל, בין אם מדובר בגופים בישראל, ובין אם עסקינן בחברות בחו"ל.
משמעות מועד הקרע
במהלך הנישואין, חל על בני זוג משטר רכושי, בין אם מדובר בהלכת השיתוף ובין אם עסקינן בהוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג. משטר רכושי זה איננו מונע מהצדדים לערוך עסקאות בינם לבין עצמם, ולנהל את משק הבית כראות עיניהם.
הרציונאל הוא כי באופן טבעי קיימת התנהלות בכספי בני הזוג המגלגלת כספים מהאחד לשני ולילדים. אי לכך, לא ניתן לבחון הברחת נכסים באופן מנותק לניהול החיים השוטף. קיימת חשיבות ליום הקרע או מועד האיזון לצורך חלוקת הרכוש. עם זאת, ישנן נסיבות יוצאות דופן אשר מלמדות על הברחת כספים גם כאשר בני הזוג היו, כביכול, זוג יונים.
לדוגמא, מתנה שנתן מי מהצדדים לילדי הצדדים, שנים רבות לפני מועד האיזון, תחשב כמתנה שניתנה על דעת בן הזוג השני ובהסכמתו. מנגד, אותה מתנה, אם ניתנה סמוך למועד הקרע, עלולה להיחשב כניסיון הברחה.
זוהי המשמעות של התנהלות משותפת, וזוהי המשמעות של מועד קרע. מועד זה הוגדר בפסיקה כמועד בו הפסיקו הצדדים לנהל קופה משותפת, ולאחריו החלו נוהגים בכלל 'שלי-שלי, שלך-שלך'. עד אותו מועד, יחשבו הכספים, כקופה משותפת, וכל הוצאה תיחשב ככזו שנעשתה על דעת שני הצדדים, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן.
טיפים להתמודדות עם הברחת נכסים
- במידה וישנו חשש כי אחד מבני הזוג פועל על מנת להבריח נכסים, יש לפנות באופן בהול לבית המשפט לענייני משפחה. פנייה זו, אשר מומלץ לעשות באמצעות עורך דין המתמחה בתחום, נועדה להגן את זכויות עתידיות ברכוש המשותף. בית המשפט לענייני משפחה הינו בר סמכות להוציא צווים גם כנגד גורמים חיצוניים (כגון משרדי רואה חשבון, בנקים וכדומה).
- בית המשפט לענייני משפחה רשאי, בהתאם להתרשמותו כי הבעל נוקט בהברחת נכסים, להורות לגבר להציג בפניו את כל תנועותיו הכלכליות הרלבנטיות לסכסוך הגירושין. בסמכותו של בית המשפט להורות לבעל להציג תצהיר מלא אודות רכושו וכספו. כמו כן, ניתן למנוע מהבעל לבצע פעולות מסוימות בנכסים כל אימת שלא נעשית הפעולה ללא הסכמה של הצדדים.
- בית המשפט ראשי להתייחס לנכס אשר הועבר לצד שלישי כנכס השייך במחציתו לבן הזוג השני.
- בין הסעדים השונים, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט להטיל צווי עיקול על 50% מהזכויות והנכסים של הבעל עד לתום ההליכים בנוגע לרכוש הצדדים. מטרתם של עיקולים אלו הינה למנוע דיספוזיציה בנכסים והקפאת המצב על שמריו עד חלוקת הרכוש המשותף.
- עורכי דין רבים ממליצים לנשים החוששות מהברחת נכסים לאסוף כמה שיותר מידע לגבי התנהלותו הכלכלית של הבעל (לדוגמא, פרטי חשבונות בנק, מסמכים עסקיים, חומר במחשב אישי ועוד). דוגמא לכך, ניתן לקחת את מחשבו האישי של הבעל למעבדה ולהעתיק את כל תוכנו של המחשב.
