הצדדים בתביעה שלפנינו מנהלים אחד כנגד השני מלחמת חורמה אשר במהלכה הונחו על שולחנות בתי המשפט לענייני משפחה לא פחות מתשעה הליכים שונים. בני הזוג נישאו כדת משה וישראל ומנישואיהם נולדו להם 4 ילדים, שלושה שהנם בגירים, ובת קטינה. במהלך שנת 2004 גבה טורא בין הצדדים, לטענת האישה עקב אלימות הבעל ולטענת הבעל עקב מתן עיני האישה בגבר אחר.
לשני בני הזוג ישנן זכויות בדירה המשותפת ובאפריל 2006 הגיש הגבר תביעה בנוגע לדמי שימוש ראויים הנתבעת בדירה. בנובמבר 2007 הגישה האישה תביעה בגין הוצאת לשון הרע ופיצוי "נזיקי" מתוקף פקודת הנזיקין, כאשר עילות תביעתה התבססו בעיקרן על אירוע מיום 29/1/04 בו לטענתה תקף אותה התובע, יחד עם שותפו, וגרם לה חבלות של ממש (בגין אירוע זה הורשע התובע).
לאחר שניסיונות להשגת פשרה בין הצדדים העלו חרס, החליטו בני הזוג באמצעות ב"כ כי יוותרו על שלב הראיות ומוכנים הם כי ההכרעה בתיק תיעשה על יסוד סיכומים.
דמי שימוש ראויים?
באשר לשימוש בדירת בני זוג, ההלכה השאירה שיקול דעת לשופט, על פי הנסיבות אשר לפניו, לקבוע מתי יהיה זכאי בן הזוג שאינו מתגורר בנכס, לדמי שכירות ראויים. מצד אחד, כאשר אחד מבני הזוג מואס בקשר הנישואין אין לחייבו להמשיך לגור עם בן זוגו תחת קורת גג אחת, אולם מאידך, אין זה אומר שבן הזוג הנשאר בדירה הופך באחת לשוכר בעל כורחו.
ככלל, דמי שימוש ראויים ייפסקו כאשר בן הזוג השוהה בדירה, השתמש בה באופן בלעדי ומנע, או נמנע כתוצאה משימושו, מבן הזוג השני להשתמש אף הוא בנכס. עם זאת, דמי שימוש לא ייפסקו לטובתו של אדם אשר הורחק מהנכס באמצעות צו משפטי, או במידה והאחרון מערים קשיים על פירוק השיתוף.
- מאסר 3 שנים בגין עבירות אלימות בתוך המשפחה
- בקשה לצו הרחקה על רקע מתיחות בין בני הזוג
- מאסר למורשע בעבירות אלימות בתוך המשפחה - למרות התנגדות המשפחה
זאת ועוד, יתכנו מצבים בהם ניתן צו הגנה שלא באשמת בן הזוג המורחק, במקרים כאלה בידי בית המשפט לענייני משפחה לשקול ספציפית כיצד לפרש את משמעות מתן הצו לפי המקובל. צו ההגנה שניתן כנגד התובע (לפני כחמש שנים), למרות שלא הוארך עת פג, נבע מתוך אלימות קשה כלפי אשתו לשעבר, אשר היה בה בכדי לזעזע את השופטת שציינה בזמנו כי הנתבעת הופיעה לפניה כאשר היא חבולה כולה. אי לכך, דחה בית המשפט את תביעתו של הגבר לקבלת דמי שימוש ראויים.
