פעמים רבות נוצרת חפיפה בין דיני המשפחה לדיני המקרקעין. דוגמא נפוצה לחפיפה זו נוצרת כאשר בני זוג אשר עומדים בפני פירוד או גירושין, מתגוררים בדירה משותפת הרשומה על שמות שניהם או על שמו של אחד מהם.
קראו גם בתחום:
במידה והבעלות הינה משותפת, מוגשות לרוב תביעות לפירוק שיתוף במקרקעין, אשר מטרתן חלוקת רכוש בין בני הזוג, תוך כדי מכירת הנכס או תביעה לפסק דין הצהרתי על מנת לקבוע זכויות הצדדים בדירה. חוק המקרקעין קובע מפורשות כי טרם יעניק בית המשפט צו לפירוק השיתוף בדירה המשמשת למגורים, עליו להיווכח כי קיים מדור לאישה ולקטינים. פעמים רבות עוזב אחד הצדדים את הבית (לרוב מדובר בבעל) ותביעה בגין השימוש אשר עושה הצד השני בחלקו היחסי בנכס מוגשת לבית המשפט.
האם ישנה חשיבות לצד האשם בעזיבה?
בעבר היה מוטל על הצד התובע את תשלום דמי השימוש הראויים להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התנהגותו של הצד הנשאר לבין עזיבתו את הנכס. שאלת "האשם" הייתה נבדקת בבית המשפט ומהווה פעמים רבות את ליבו של הדיון המשפטי.
עם זאת, בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה פסיקתית אשר מפחיתה מן הרלבנטיות של שאלה זו, תוך הבנה כי די בעצם קיומו של סכסוך בין בני הזוג, בכדי לבסס את זכותו של אחד הצדדים לעזיבת הנכס. זאת ועוד, התנגדות הצד השני להפרדת המגורים תזכה הראשון בדמי שימוש ראויים.
תביעה מתוקף חוק המקרקעין
עילתה של תביעה מסוג זה נובעת מסעיף 33 לחוק המקרקעין אשר קובע כי שותף אשר מבצע שימוש בנכס מקרקעין משותפים, חייב בדמי שימוש ראויים לשותפים אחרים על פי זכויותיהם בנכס. דהיינו, כאשר אדם עזב נכס אשר הוא מחזיק בזכויות עליו, ועבר להתגורר במקום אחר בעל כורחו, זכאי הוא לתבוע מבת הזוג אשר נותרה לדור בנכס, תשלום בעבור השימוש בחלקו היחסי בדירה.
כיצד מחושבים דמי השימוש?
אין מדובר במחצית משכר הדירה לאחר חישוב שוויו שכן כאשר בדיני משפחה עסקינן, לעולם לא תעמוד תביעה לבדה. לדוגמא, כאשר עוזב בעל את הבית ואילו אשתו איננה עובדת, ידוע כי חייב הגבר במזונותיה ובמדורה. זכויות אלו של האישה, מהווים לא פעם חלק בלתי נפרד מתביעת מזונות אישה. משמע, הבעל חייב במזונות האישה, ולעומת זאת חייבת היא בתשלום דמי השימוש הראויים על זכויותיו בנכס. בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לחפש בתביעות דמי שימוש את האיזון בין חבות הצדדים העומדות לפניהם.
קראו עוד בתחום:
- האם אח יקבל דמי שימוש ראויים מאחיו כאשר 25% מהזכויות בנכס שלו?
- תביעה לקבלת דמי שימוש ראויים מאישה המסרבת לפנות את הדירה
- שימוש בכספים בחשבון משותף למרות פסק דין מזונות זמניים
- שלילת דמי שימוש ראויים בדירה עקב אלימות הגבר
כאשר נדרש בית המשפט לקבוע מהו חלקו היחסי של בן הזוג בנכס, מתקבלת החלטתו על פי רוב בהתאם לרישום בלשכת המקרקעין. במידה ורשומים המקרקעין באופן בו חלוקים שיעורי הבעלות, יהיה זה המדד לפסיקה ובמידה ואין רישום שכזה, יחולק הנכס באופן שווה. בחישוב גובהם של דמי השימוש, עומדים בפניו השופט שיקולים רבים. עליו לבדוק האם הנכס הושכר (ובמידה ולא – על בית המשפט לבדוק את שווי שכר הדירה על פי השוק), מהן זכויותיו היחסיות בנכס של הצד העוזב, מהי סיבת העזיבה וכו’.
עם זאת, על פי חוק המטלטלין, רשאי בית המשפט לפרק שיתוף בדירת מגורים באופן הצודק ביותר על פי ראות עיניו. לדוגמא, במקרה שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2002, קבע בית המשפט כי חלקם של השותפים בנכס יקבע ביחס ישיר לחלק ששילם כל צד בעבורו.
סיכויי אישה לדמי שימוש - טובים יותר
יצוין כי קיימים הבדלים על רקע מגדרי בנוגע לזהות מגיש או מגישת התביעה, שכן, אישה איננה חייבת במזונות בעלה. במידה ועזבה האישה את הבית, ומוגשת תביעה מטעמה בעבור תשלום דמי שימוש ראויים, אין הדין שיוויוני שכן אין היא חייבת במזונותיו של הגבר. אי לכך, סיכוייה של אישה לזכות בדמי שימוש ראויים בדירה משותפת, גדולים יותר.
דמי שימוש, ממתי?
זכאות לדמי השימוש מתגבשת לטובתו של אדם מהרגע בו נאלץ לעזוב את ביתו, וזאת אף במידה ונותר הנכס ריק ושומם.
מתי ימנעו דמי שימוש ראויים מבן הזוג?
דמי שימוש ראויים ימנעו מבן הזוג העוזב בשני מקרים עיקריים, כאשר הצד התובע הורחק מן הנכס עקב אלימות כלפי הצד שני או במידה והצד התובע מערים קשיים לפירוק השיתוף בנכס. עם זאת, גם מקרים אלו נתונים לפרשנות שכן על פי בית המשפט מוטלת האחריות לבדוק כל מקרה לגופו.
במידה ולאישה אין הכנסות נאותות אשר יש בהן בכדי לתחזק אותה וילדים קטינים החיים עמה, יכול להיות שתעמוד לה טענת הגנה מעצם היותה אחראית על משמורתם של הקטינים.
