בית המשפט העליון הורה על העברת קטינים אשר קיים סיכוי גדול כי יוכרזו כברי אימוץ למשמורת אצל אחי אביהם וזאת בהתאם לבדיקת מסוגלות הורית לדודים. השופטים נדרשו בפסק דינם לדון בבקשת ערעור אשר הוגשה על ידי הורי הילדים.
המבקשת הינה חסרת דת ילידת אוקראינה והמבקש הינו יהודי יליד ישראל. השניים נישאו בנישואין אזרחיים בשנת לפני כשש שנים ובמסגרת נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים. מערכת היחסים הזוגית בין הצדדים התאייפנה בעליות ומורדות כאשר האב עוזב ושב אל הבית לסירוגין.
בני הזוג נמצאים בטיפולים זוגיים ולפני כשלוש שנים הוצאו הקטינים לראשונה מן הבית בצו חירום (בשל הזנחה וצריכה מופרזת של אלכוהול). שלושה שבועות לאחר ששבו הקטינים לביתם, הוצאו הם פעם נוספת והושמו במקלט חירום. לאחר שהות של מספר חודשים במקלט, שבו הקטינים לביתם אך פעם נוספת הוצאו מהבית בצו חירום. בעקבות התנהלות ההורים, הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה להכריז על הקטינים כבני אימוץ.
קראו עוד בתחום:
- תביעה של אם ביולוגית לצמצום ה"אימוץ הסגור" של ילדיה
- אימוץ פתוח, אימוץ סגור - האמא צריכה בעצמה אפוטרופוס
בעקבות החלטה זו, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הקטינים יועברו למשפחה אמנה עם כוונת אימוץ. כמו כן, בית המשפט קבע כי בהתאם לחוות הדעת בדבר מסוגלותם ההורית של המבקשים, הכרזת הקטינים כבני אימוץ תעשה ללא צמצום תוצאות האימוץ – דהיינו אימוץ סגור.בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי חוות הדעת בדבר מסוגלותם ההורית של המבקשים הינה מלאה ומקיפה. בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נכתב כי חוסר מסוגלותם ההורית של השניים עולה מתהנהלותם היומיומית ומהאינטרקציות בין ילדיהם לבינם.
לפיכך, נקבע כי ההוכחה לכאורה לקיומה של עילה להכרזת הקטינים כבני אימוץ הוכחה ועל כן נותרה רק שאלה אחת על כנה – האם נוכח המצב בו מצוי ההליך העיקרי, יש להורות על קבלת הבקשה או שמא יש להמתין לתום ההליכים. בית המשפט קבע כי יש לקיים את הבקשה בהקדם ולהעביר את הילדים למשפחה אומנת. המבקשים הגישו ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון.
האם ניתן להעביר את הקטינים לדודים?
המבקשים טענו כי נפל פגם בתסקיר אשר הוצג מטעם המומחים לגבי מסוגלתם ההורית. כמו כן, ההורים הוסיפו כי במידה ויזכו הם בבקשה למשמורת על ילדיהם, ובינתיים יועברו הקטינים למשפחה אומנת, תיגרם לילדים טלטלה נפשית אשר עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך.
בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את קביעותיהם של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי. עם זאת, השופט אכן קיבל את טענות המבקשים בכך שבמידה ויצלח הטיפול אשר הם עוברים לצורך היותם הורים טובים לילדיהם יצלח, יהיה זה קשה כשאול להשיב את הגלגל לאחור.
כמו כן, השופטים התייחסו לכך כי הוצע על ידי המבקשים שהקטינים יעברו בינתיים למשמורת אצל דודם, אחי המבקש. מדובר באדם בעל תואר שני במינהל חינוכי המקיים חיי משפחה. גורמי הרווחה טענו כי אין להעביר את הקטינים לחזקת דודם, זאת בשל מחלוקת אפשרית לגבי כך בין הדוד לבין אשתו, וזאת משום שהדוד לא הביע התעניינות בקטינים ואף לא טרח להופיע בפני בית המשפט.
בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע כי יש לבחון את מסוגלותם ההורית של הדודים ולהורות על העברת הקטינים למשמרות משפחה זו. "כיון שהמדובר באי פיצול הילדים, כיון שהמדובר במשפחה נורמטיבית של אנשי חינוך שעל פני הדברים מסוגלת להעניק חום לקטינים אם תפעל ותונחה כראוי, וכיון שהמדובר בקשר דם ובהותרת פתח סיכוי לעתיד להורים – יש מקום לבדיקה כזאת", נכתב בפסק הדין, "התיק יוחזר בדחיפות לבית המשפט לענייני משפחה, שיזמן בהקדם האפשרי ביותר את האח ורעייתו ויתרשם מהם, ובנוסף יעברו את הבדיקות הקשורות בעמותת האמנה אור שלום, וכל בדיקה שימצא בית המשפט לנכון".
