האם ניתן לערוך ברית מילה לקטין כאשר אביו מתנגד לכך מבחינה מצפונית? סוגיה מיוחדת זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. הוריו של הקטין במקרה דנן הינם יהודים חילונים אשר לא נישאו כדת משה וישראל. לפני כשלושה חודשים נולד לבני הזוג בנם הבכור. לאחר לידת הבן, נתגלע סכסוך בין בני הזוג, בעיקר בעקבות סירובו של הבעל לערוך ברית מילה לילד.
עד להחלטת בית המשפט, הילד טרם נימול. האם טענה כי האב אף איים על הרופא אשר היה אמור לימול את הקטין במרפאתו. כמו כן, האם הציגה בפני בית המשפט מסמך מטעם רופאת ילדים הקובע כי מומלץ לערוך את ברית המילה בהקדם האפשרי (וזאת לטובת הקטין).
קראו עוד בתחום:
-
הסכמה בדבר חינוך הילדים בהסכם גירושין - האם מחייבת את הקטינים? - בית המשפט לא אישר ביצוע בדיקת רקמות לקטין בן 15 וחצי
- התנהגות ההורים לפני ההליך המשפטי - שיקול במשמורת משותפת
האב טען בבית המשפט כי עוד בטרם נולד הילד, לא הסכים הוא לערוך לו ברית מילה. לדבריו, מתנגד הוא לעריכת ברית המילה מבחינה מצפונית והוא דואג באופן ממשי לבריאותו ושלומו של הקטין. האב הוסיף כי ניתן לדחות את ביצוע ברית המילה עד למועד בו הקטין יחליט האם הוא מוכן לעשות אותה או לאו (וזאת מרצונו החופשי).
השופטת מבקשת למנות מומחים רפואיים והצדדים מסרבים
השופטת, שפרה גליק, ביקשה למנות שני מומחים רפואיים אשר יעניקו לצדדים חוות דעת רפואית בדבר הסכנות וההשלכות של ביצוע ברית המילה במועד מאוחר יותר, אם בכלל. הצדדים, אשר היו עסוקים בסכסוך ביניהם, וניכר כי טובת הקטין איננה יושבת במרכז מעייניהם, סירבו לממן את המומחים הללו.
לבסוף, השופטת קבעה כי האם נהנית מיתרון יחסי וזאת בשל חוות הדעת הרפואית של רופאת המשפחה אשר הוצגה מצידה. אי לכך, נקבע כי יש לדחות את טענותיו של האב ולבצע את ברית המילה באופן מיידי.
השופטת אף הוסיפה כי במידה והאב היה מציג חוות דעת רפואית מטעמו, ייתכן מאד שפסיקת בית המשפט הייתה שונה. עם זאת, משלא עשה האב כן, ואף לא בחר להגיש בקשה לצו מניעה לביצוע ברית המילה, לא ניתן היה לקבל את תביעתו. לפיכך, נקבע כי בהתאם לעיקרון טובת הילד, יש לערוך את ברית המילה באופן מיידי.
