בית המשפט העליון העניק רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר נדרש לפסוק במחלוקת בין אח לשמונת אחיו לגבי בעלות על מערה בתחום מקרקעין בשכונת וואדי ג’וז בירושלים. המחלוקת בין האחים סבבה סביב הבעלות על המערה אשר בה גר אחד האחים, בעוד שמונת אחיו האחרים דורשים את פינויו.
קראו עוד בתחום:
- האם האחות למחצה תקבל פיצויים משווי הנחלה אשר ירש אחיה כ"בן ממשיך"?
- האם ניתן להמיר זכויות של המנוח שלא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין?
- פסק דין - בתביעה בעניין זכויות על דירת מנוח
האחים עתרו לבית המשפט לענייני משפחה למתן צו המורה לאחיהם להתפנות מן המערה, אשר הייתה בחזקתו במשך למעלה מעשר שנים. בכתב התביעה טענו האחים כי רכשו מאביהם את הבעלות במערה ועל כן הם רשאים לפנות את אחיהם ממנה. לטענתם, המערה ניתנה לאח הסורר לאחר שביקש אותה באופן זמני, עד שיקבל אישור מגורים בירושלים.
למי שייכת המערה?
הנתבע טען לעומת אחיו כי רכש את המערה מאביו בשנת 1994 בתמורה לסך של 5,000 דינרים. האח טען בנוסף כי רשויות המס קיבלו דיווח מלא על העסקה ובמרוצת השנים אף שיפץ הוא את המערה בעלות של עשרות אלפי דולרים.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיו של האח הגר במערה וקבע כי מגרסאותיו, כפי שהוצגו בבית המשפט, עולות סתירות רבות הפוגעות באמינותו. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי חוזה המכר בין הנתבע לאביו היה חוזה למראית עין וביטל אותו בהתאם להוראת סעיף 13 לחוק החוזים.
לסיכום, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי היות והאחים מבקשים לבטל את הרשות שניתנה לאחיהם לדור במערה, תמה זכותו להחזיק בה ועליו לפנותה. בהתאם לפסיקה זו, הגיש האח ערעור לבית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשתו, ולכן הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
המבקש טען בבית המשפט העליון כי אחד התובעים הוצג בבית המשפט לענייני משפחה כאביו, אך למעשה מדובר באחיו בלבד. אי לכך, יש לראות באחים רק כברי רשות בנכס, ויש להחזיר את הדיון לבית משפט קמא עקב הטעות אשר הוליכה שולל את השופטים.
בית המשפט העליון קבע כי למרות שאין בטוחה למבקש שאם הייתה נודעת טעות זו לבית המשפט, היו מסקנותיו משתנות, אך אין ספק שיש להשיב את הדיון וליתן את רשות הערעור.
