מהו בית המשפט אשר בין כתליו ידונו בני זוג המעוניינים בגירושין לאחר נישואין אזרחיים בקפריסין? מהו הדין החל על הצדדים כאשר מדובר בבני זוג יהודים אשר נישאו בקפריסין מתוך אידיאולוגיה ליברלית? להלן דוגמא למקרה העוסק בסוגיה זו.
תביעתו של הבעל במקרה דנן הוגשה לבית הדין הרבני ואליה נכרכו תביעות נוספות העוסקות במזונות הילדים, מזונות האישה והרכוש. האישה טענה כי בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בתביעה משום שנישואין אזרחיים אינם מוכרים על ידי ההלכה היהודית.
הדיין, אריאל ינאי, קיבל את טענתו של האב וקבע כי בית הדין הרבני הינו הערכאה ברת הסמכות לדון בסוגיה הנ"ל. בפסק הדין נכתב כי הערכאה הרבנית הינה הערכאה היחידה שלה הסמכות לדון בענייני גירושין בין בני זוג יהודים. האישה טענה כי גם אם תתקבל טענתו של הבעל בדבר סמכות בית הדין הרבני, כריכתה של תביעת רכוש לתביעת גירושין בבית הדין הרבני, במקום בו מדובר בנישואין אזרחיים, לא הייתה כנה. בבואה לטעון טענה זו, האישה הפנתה את הדיינים לפסיקה בנושא אשר ניתנה בבית המשפט העליון.
קראו עוד:
- ביטול סמכות בית הדין הרבני בסוגיית הסדרי ראיה - לא דן ופסק בהליך
- ביטול סמכותו של בית הדין הרבני בגין כריכה שלא כדין של תביעת מזונות אישה
- מרוץ סמכויות במסגרת תביעת רכוש - דין תורה או דין אזרחי?
בית הדין הרבני לא קיבל את טענותיה של האישה וקבע כי עניין כנות כריכת תביעת הרכוש בפסק דין זה של בית המשפט העליון קיבל התייחסות אגבית, הא ותו לא. על פי פסק הדין, בין בני זוג נשואים ישנה התחייבות הדדית כי גם כאשר מדובר בזוגות אשר הברית ביניהם הייתה ברית נישואין אזרחית. במקרים אלה, שומה על בית הדין הרבני לפסוק על בסיס הדין האזרחי ואין הערכאה הדיונית מתייחסת לשאלת סוג הנישואין המותרים. זאת ועוד, פסיקת מזונות אזרחיים הינה פסיקה מחייבת אשר לפיה כל אישה יהודיה בישראל זכאית למזונות גם כאשר היא נישאה בנישואים אזרחיים. מדובר אפוא בהלכה המחייבת גם את בתי הדין הרבניים, וגם במקום בו בית הדין הרבני "לא הכיר בנישואי הצדדים".
