ביטול פסק בוררות שניתן במחלוקת בין אחים

שלושה אחים אשר הקימו שתי חברות ומחזיקים במניותיהן בחלקים שונים, הגיעו בעקבות סכסוך לפתחו של בית המשפט לענייני המשפחה. שלושת האחים החזיקו במניות בחלקים שונים בחברות, והחברות עצמן היו מושקעות זו בזו. היות ועסקינן בסוגיה כספית מורכבת, אשר חלשה על נכסים וכספים רבים, נאלצו הצדדים למצוא מזור לסכסוך המתמשך.

      קראו עוד בתחום:

• רב שאיננו מומחה לילדים או פסיכולוג ישמש כבורר?

• האם בית המשפט יכול לאשר פסק בורר שניתן על ידי רב לפני שבע שנים?

• תביעה לביטול פסק בורר אשר ניתן ע"י ביה"ד הרבני

במסגרת ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה, הסכימו הצדדים להעביר את הסכסוך לפיתרון על ידי בורר. בהסכמתם מונה שופט כבורר ביניהם וזה האחרון מינה רואה חשבון מטעמו על מנת לבחון את הסוגיה הכלכלית המורכבת. אחד האחים הביע מורת רוח מאופן התנהלותו של רואה החשבון, והגיש בעקבות זה בקשה לביטול פסק הבורר.

המבקש טען כי יש לבטל את פסק הדין מאחר ומתקיימות העילות המפורטות בסעיפים 24 (1), (3), (4), (7), (8), (9), (10), לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968.

"בית המשפט לענייני משפחה איננו ערכאת ערעור על בוררות"

למרות השגותיו הרבות של האח כנגד פסק הבורר, דחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשתו להביא לביטול הדין. בית המשפט ציין כי רוב רובם של טענות המבקש כנגד פסק הבורר, היו טענות כנגד הממצאים והמסקנות שנקבעו בפסק.

מן ההלכה הפסוקה ידוע כי עילות לביטול פסק בורר מפורשות בצמצום ואין בית המשפט דן בטענות כנגד קביעת ממצאים או מהימנות. לפיכך, השופט ציין כי אין כל יסוד לטענות המבקש בנושאים אלו ולא היה מקום להתייחס אליהן.

      קראו גם:

• למי שייך הבניין? לאחים הקטנים ולאבא, או לאח הבכור?
• הכרעה בסכסוך בין ארבע אחיות לבין אחיהם באשר לעיזבון אמם המנוחה
• סכסוך בין בני זוג לשעבר על פיצויים המגיעים להם מכוח ההתנתקות

השופט הוסיף כי אמות המידה אשר מפעיל בית המשפט בבואו לבחון פסק בוררות, אינן אמות המידה של ערכאת ערעור הבוחנת את החלטתו של בית משפט קמא. מתכלית זו נגזרת מידת ההתערבות השיפוטית ופיקוחה על החלטת בורר.

במילים אחרות, בתי המשפט אינם יושבים לערעור על פסק בורר. עילת הביטול שבסעיף 24 לחוק הבוררות הינה עילה עמומה, שקשה להתוות את גבולותיה. ניתן לומר כי היא מיועדת למצבים נדירים למדי, כמו למשל אם נפגעו עקרונות הצדק הטבעי, התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות למבקש בשעת הבוררות וכדומה.

לפיכך, כל אימת שלא התגלתה תרמית שהשפיעה על מתן פסק הבוררות, והייתה סמכות להיזקק לבורר, יש להתיר את החלטתו כל כנה. "ביטולו של פסק בורר הוא סנקציה חמורה, שההצדקה לנקיטתה חייבת לעלות מן החומר באופן ברור וחד משמעי", כתב השופט בפסק הדין.