בית המשפט לענייני משפחה קיבל בקשה דחופה אשר הוגשה על ידי אם וילדיה הקטינים לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגדם על ידי אבי הילדים. מדובר בבקשה שהוגשה בשל העובדה שהאם והילדים היו אומרים לנסוע לתורכיה עוד באותו הערב.
צו עיכוב יציאתם של הקטינים ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ב-7 לאפריל 2009, יום לפני ערב פסח וליל הסדר. הצו ניתן לבקשת אבי הקטינים לאחר הגשת בקשה אשר השתרעה על גבי שבעה עמודים עמוסים לעייפה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שזכותו של האב לדעת על נסיעת הקטינים לחו"ל קופחה.
השופט הוסיף כי היות ומדובר בנסיעה במועד קרוב, מוטל על האב להמציא את צו עיכוב היציאה לידיה של האם עוד בשעות הערב של אותו היום. מסירה זו לא התבצעה והאם גילתה אודות הצו רק כאשר התקשרה למשטרת הגבולות בערב ליל הסדר, יום למחרת הוצאת הצו. בעקבות כך, הגישה האם בקשה דחופה לביטול הצו.
האב טען כי הוא מתנגד בגין המצב הביטחוני
האב טען כי הוא מתנגד לנסיעת הקטינים לתורכיה מבחינה עקרונית, וזאת משום שלטענתו מדובר בסיכון ביטחוני משמעותי. לדבריו, הקטינים יצאו לחו"ל שבע פעמים מאז הגירושין, אך הפעם מדובר במקרה מיוחד אשר האינסטינקט האבהי שלו חש עימו באי נוחות. בית המשפט הפנה את האב לכך שידע על הנסיעה כבר ב-2 לחודש. האב טען כי למרות שידע על הנסיעה כשבוע לפני יציאתה אל הפועל, התעכב הוא בהגשת הבקשה בשל עורכת דינו ולבטים שונים לגבי הנסיעה.
קראו עוד בתחום:
- עיכוב יציאה מהארץ בגין אי תשלום חוב מזונות ילדים
- אישה עגונה אחראית לאי אכיפת צו עיכוב יציאה מהארץ על בעלה
- ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בגין אי המצאת מסמכים, האמנם?
- בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ מהיום להיום - דחייה בגין חוסר תום לב
בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של האב בכך שהצו לא הומצא לידיה של האם לפי הוראת השופט. "אין צל של ספק כי השופט, ברגישותו הרבה, ביקש למנוע מצב מביך בו האם וילדיה מגלים על הצו רק בשדה התעופה", נכתב בפסק הדין, "אין ספק שהחלטת השופט סוכלה ביודעין. אולי ראוי להשתמש בביטוי במזיד".
האב טען כי לא ידע על הוראותיו של השופט. עם זאת, היה הוא יכול להלין אך ורק על עצמו שכן מרשתו ידעה גם ידעה על הצורך להעביר בהקדם את הצו לידיעת האם והילדים. השופטת קבעה כי די בהפרה גסה זו של הוראת בית המשפט בכדי להביא לביטולו של הצו. בנוגע לעניין הביטחוני, בית המשפט קבע כי הסוגיה הביטחונית לא מצאה ביטוי באף אחד משבעת עמודי הבקשה המקורית למניעת יציאתם של הקטינים מישראל.
לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן
השופטת הוסיפה כי החלטתו של האב שלא לקבוע ביטחונות כספיים לחזרתם של הילדים לישראל הוסיפה אף היא לשיקולי בית המשפט בדבר ביטול הצו. בפסק הדין צוין כי מדובר בבקשה קנטרנית אשר איננה מאהבת מרדכי אלא משנאת המן.
"בעת האחרונה פשתה רעה חולה זו, של קלות בלתי נסבלת בשימוש לרעה בהליכי בית המשפט, ובעלי דין עושים שימוש זדוני בזכויות שמעמיד להם הדין. ישנם מקרים בהם גם הפרקליטים יוזמים שימוש מעוות, טרדני ופוגעני בזכויות שלכאורה מעמיד הדין למרשיהם", כתבה השופטת בפסק הדין, "ראוי כי בית המשפט ייתן ביטוי למורת רוחו מאופי טרדני ולא אחראי של בקשות מעין אלה, המוסיפות עומס רב ומיותר וגוזלות את זמנם של מתדיינים אחרים".
