להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט המחוזי ביטל מינוי אפוטרופוס לרכושה של אישה, וזאת לאחר הגשת ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. המערערת הינה אישה בת כ-70 אשר סובלת מהפרעה אפקטיבית דו קוטבית. במצבים מסוימים היא מתנהגת בצורה חסרת מנוחה וחסרת שיפוט, ובמצבים דיכאוניים התנהגותה אפטית תוך חוסר עניין בסביבה.
מדובר באם לשישה ילדים אשר אחד מילדיה התאבד במהלך שירותו הצבאי. כמו כן, שניים מילדיה של האישה גרים עימה בביתה ואחד מהם הינו חסוי כאשר "קרן דורי דורות" הינה האפורטופוס שלו. בית המשפט לענייני משפחה ציין בפסק דינו כי מדובר במשפחה מסוכסכת אשר מוכרת לבית המשפט מזה שלוש שנים וחצי.
קראו עוד בתחום זה:
- מינוי אשה כאפוטרופוס לבעלה החסוי ודחיית מינויה של אימו
- בית המשפט מינה אפוטרופוס חיצוני לקשישה בגין סכסוך בין הילדים
- ניגוד עניינים של אפוטרופוס - העברת כספים ללא אישור
- מינוי אפוטרופוס לקשיש וסכסוך בין אחים בדבר זהות המינוי
- מעילה בכספי חסויים על ידי אפוטרופוס - הרשעה בפלילים
משרד העבודה והרווחה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, הגיש בקשה למינוי אפוטרופוס לרכושה של המערערת. בפני בית המשפט עמדו שתי חוות דעת, אחת מטעם משרד הרווחה אשר קבעה כי בשל היחסים המורכבים בתוך המשפחה יש למנות אפורטופוס למערערת, והשנייה מטעם המערערת אשר קבעה כי אין צורך במינוי זה שכן המערערת היא אישה ששיפוטה ותפקודה תקינים בדרך כלל.
המערערת טענה כי היא מתנגדת למינוי האפוטרופוס וזאת משום שמצבה אינו מצדיק פגיעה כה משמעותית בכבודה, רגשותיה וחירותה. לדבריה, מגיעה היא לקבלת הטיפולים והתרופות הנדרשים והיא משתפת פעולה באופן מלא עם מספקי הטיפול. המערערת הוסיפה כי מינוי האפוטרופוס עלול לפגוע באופן קשה בקשר שלה עם ילדיה. המערערת הפנתה את בית המשפט לכך שבית משפט קמא לא נתן דעתו לגבי קביעת אמצעים חלופיים במקום מינוי האפוטרופוס.
המסגרת המשפטית והיחס בין הסעיפים השונים בחוק
בית המשפט המחוזי, אשר דן בערעורה של האישה, קבע בפסק דינו כי בית משפט קמא לא נימק מכוח איזה סעיף בחוק מונה האפוטרופוס במקרה דנן. אי לכך, פנה בית המשפט לעסוק בסעיפים הרבלנטיים לסוגיה זו על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט נעשה מכוח שלושה סעיפים 28, 33, ו-68(א) לחוק. סעיף 28 הינו סעיף העוסק במינוי אפורטופוס לקטין ועל כן אין הוא רבלנטי למקרה דנן. סעיף 33(א) קובע רשימה של חלופות בהן ממנה בית המשפט אפוטרופוס כאשר החלופה הרביעית הינה היחידה אשר נוגעת למקרה זה.
קראו עוד בתחום:
-
התנגדות אפוטרופוס לגוף לביצוע הליך רפואי בחסוי - כספי קופת גמל של חסוי הועברו על ידי אפוטרופוס לחשבון בנק - ניגוד עניינים
- העברת אפוטרופסות מהורה טבעי, אימתי?
חלופה זו קובעת כי בית המשפט הינו בר סמכות למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, באופן קבוע או ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך לעשות זאת במקומו. הלכה פסוקה היא כי במידה ומינוי על פי סעיף זה הינו למטרת ניהול נכסיו של החסוי, יש לבחון האם אכן נסיבות המקרה מקיימות את כל דרישות הסעיף.
סעיף 68(א) לחוק הינו סעיף אשר מטרתו היא מינוי אפוטרופוס באופן כללי, על פי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה (או בא כוחו), צד מעוניין או מיוזמתו של בית מהשפט.
במקרה דנן מדובר באישה אשר לא הוכרזה טרם מתן פסק הדין כחסויה ונראה כי כינויה בפסק הדין כחסויה נבע כפועל יוצא ממינוי אפוטרופוס מכוח סעיף 33. לאור זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי ישנו ספק רב לגבי כוחו של סעיף 68 לשמש קרקע משפטית למינוי אפוטרופוס למערערת.
במקרים בהם מדובר באפוטרופוס אשר ממונה מכוח סעיף 28 לחוק, נקבע כי סעיף 68(א) בא לתת מענה כאשר לא מתקיימים התנאים הספציפיים בסעיף זה. עם זאת, היחס בין סעיף 68(א) לסעיף 33 הינו שונה. בחינה של הסעיפים הנ"ל קובעת כי ייתכן וסעיף 33 יגבר על סעיף 68(א) שכן סעיף זה כולל בתוכו גם את המינוי על פי סעיף 28.
היות ומינוי אפוטרופוס הינה רשימה סגורה על פי דין, מוכפף המינוי על פי סעיף 68(א) להתקיימות אחת מהאפשרויות המנויות בסעיף 33. הפעלת סמכותו של בית המשפט במינוי אפוטרופוס יוצאת מנקודת הנחה שכל אדם הינו בעל זכויות להגן על פרטיותו, כבודו, האוטונומיה שלו וקניינו. מדובר אפוא בזכויות יסוד היושבות בליבו של המשטר הדמוקרטי.
בית המשפט מבטל את המינוי – בנה של המערערת ידאג לרכושה
במילים אחרות, לפני שבית המשפט יחליט על מינוי אפורטופוס לחסוי, עליו לבחון האם אין כל דרך אחרת אשר יכולה לקיים את מטרת ההגנה על נכסיו. זאת ועוד, אף אם נמצא כי יש למנות אפוטרופוס לחסוי בנסיבות המקרה, מוטב למנות אדם הקרוב לחסוי ולא גוף זר שהוא אנונימי לגביו והחסוי אינו מעוניין להיות כפוף לו.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי יש תקופות בחייה של המערערת שבהן מחלתה מחריפה באופן זמני. במהלך תקופות אלו, עלול כושר השיפוט שלה להיפגע והיא עלולה לסבול מניצול מצד קרובי משפחה המסוכסכים עימה. מצב זה עונה לכאורה על דרישות סעיף 33 לחוק הכשרות.
עם זאת, נשאלת אפוא השאלה האם אין אף אחד אשר יכול להיות מוסמך לדאוג ולטפל בנכסי המערערת בתקופות אלו. כמו כן, לא מדובר באישה עתירת נכסים אלא באישה פשוטה אשר בבעלות דירה וחצי, ו-80,000 שקלים במזומן. מחצית מסכום זה מוחזק על ידי בנה והכנסתה החודשית של המערערת מעבודתה והקצבאותה שונות עומדת על 13,000 שקלים לחודש. במילים אחרות, נראה שיש מי שדואג למערערת ואף עושה זאת בהסכמה הדדית.
המערערת הופיעה בפני בית המשפט והשופט ציין כי התבטאויותה בפניו העלו את הרושם שמדובר באישה בעלת שיקול דעת שאף מודעת לכך שישנן תקופות בהן יכולתה השיפוטית יורדת. לדבריה, מעוניינת היא במינוי בנה כאחראי על רכושה בימים אלו.
לסיכום, נקבע כי יש לבטל את המינוי ולקבוע שהבנה של המערערת ידאג לנכסיה בתקופות בהן כושרה המנטלי נפגע. כמו כן, נרשמו הערות אזהרה על נכסי המקרקעין שברשות המערערת וכל פעולה בנכסים אלו דרושה צו של בית המשפט.
