תמש (קריות) 3888-03-11 א.ג נ' א.י ואחרים
בדיקת סיווג רקמות הינה הדרך הבטוחה והנכונה ביותר לאשר או להפריך קביעת אבהות ביולוגית. עם זאת, המשפט בישראל איננו מתיר בדיקה כגון דא בכל מקרה ומקרה. לדוגמא, כאשר קיים חשש שמא בדיקת סיווג הרקמות תוכיח שהילד הינו ממזר (נולד כתוצאה מרומן של האישה עם גבר שאיננו בעלה הרשמי), הבקשה לבדיקת סיווג הרקמות תידחה. להלן דוגמא למקרה אשר זהו עניינו.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבצע לקטינה בדיקת רקמות וזאת בהתאם לבקשה של אדם שטען להיות אביה הביולוגי של הילדה. במסגרת ההליכים, בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התנהלותם של הורי הקטינה והגדיר אותה "אטומה". זאת ועוד, בית המשפט הביע מורת רוח מכך שההורים היו מוכנים כי הילדה "תחיה כל החיים בשקר שנשתל על ידם".
קראו עוד בדיקת סיווג רקמות בבית המשפט:
- בדיקת אבהות שגויה ביססה במשך שנים פסק דין מזונות
- הוכחת אבהות מבלי לערוך לקטינים ולגבר בדיקת סיווג רקמות
- האם בית המשפט יורה על בדיקת אבהות ללא הסכמת הנבדק?
- לא תבוצע בדיקת רקמות בגין חשד מפגיעה על רקע כבוד המשפחה
- בדיקת רקמות כאשר אין חשש לממזרות - ילד לאם נוצרייה מחוץ לנישואין
כפי שצוין לעיל, בית המשפט הורה על ביצוע בדיקת סיווג רקמות. מגיש הבקשה טען כי הוא אביה של הילדה. מנגד, הוריה של הילדה התנגדו לעריכת בדיקת הרקמות וזאת תוך שהם "מתעלמים מצרכיה הרגשיים של הילדה באופן בוטה" (דברי בית המשפט).
עובדות המקרה
הנתבעים, הוריה ה"רשמיים" של הילדה, חיו ביחד בתור ידועים בציבור במשך כמעט 20 שנה. לאחר מכן, הם גם התחתנו כדת משה וישראל. שנה לפני החתונה, האישה הכירה את המבקש בפורום של "נישואים פתוחים" באינטרנט. יחסיה של האישה עם המבקש התפתחו כדי יחסים רומנטיים, וזאת במקביל לחייה לצד הנתבע. במהלך התקופה הנ"ל, האישה נכנסה להריון אשר כתוצאה ממנו נולדה הקטינה. כעת, המבקש ביקש לערוך לילדה בדיקת סיווג רקמות על מנת לדעת האם הוא אביה הביולוגי. יש לציין כי הילדה נולדה להורים ואלה רשמו אותה באופן רגיל על שמם.
המבקש טען כי הוא אביה הביולוגי של הילדה. לדבריו, הדבר היה ידוע לכל הצדדים במהלך השנתיים הראשונות לחיי הקטינה. לדוגמא, בבקשה נטען כי המבקש מבקר תכופות את הילדה בביתם של הנתבעים, שימש עבורה כ"בייביסיטר" ואירח אותה לעיתים בביתו. כמו כן, הוא נשא בחלק ניכר מהוצאות האולם בעת עריכת הבריתה של הילדה. המבקש טען כי חרף כך, כאשר מלאו לילדה שנתיים, האישה החליטה לנתק את הקשר בינה לבין המבקש. אי לכך, המבקש הגיש תביעת אבהות ומשמורת לבית המשפט לענייני משפחה.
"גרסת ההורים תמוהה בלשון המעטה"
הנתבעים מצאו את טענותיו של המבקש "תלושות מהמציאות והזויות". לדבריהם, לא היה ספק כי הילדה הייתה פרי אהבתם כזוג נשוי וכשותפים לדרך מזה כ-20 שנה. הנתבעים הוסיפו כי ברור אפוא שהנתבע הינו האב הביולוגי והמבקש הגיש את תביעותיו מתוך תחושת נקם. בית המשפט דחה את גרסתם של הנתבעים אשר הוגדרה על ידו כ"תמוהה בלשון המעטה". לדוגמא, נטען כי אין זה ברור מדוע - אם המבקש והאם הינם ידידים בלבד - האחרון יפעל כה רבות למען הילדה.
יתרה מכך, הודגש כי המבקש איננו אדם ערירי ויש לו משפחה משלו. דהיינו, לא ברור מדוע הוא היה נאבק בנחישות כה רבה על קשריו עם הקטינה, וזאת כאשר הוא יודע שהיא לא שלו. בית המשפט דחה את טענותיהם של הנתבעים לכך שעסקינן ב"יצר נקמה". השופט קבע כי אין זה הגיוני וזאת משום שחייבות להיות דרכי נקמה נוספות שאינן דורשות התכתשות בערכאות משפטיות.
בית המשפט הוסיף וציין לטובה את הרושם אשר המבקש הותיר עליו. נטען כי אם מדובר היה בנקמה בלבד של אדם "הזוי", הרי שסביר להניח שהתובע היה תימהוני או משוגע (המבקש לקבל הכרה באבהותו על קטינה לא שלו בת 3.5). עם זאת, המבקש הותיר רושם של אדם נורמטיבי, שקול, הגיוני ומיושב. בית המשפט מצא כי המבקש הבין ובצדק כי רק בדיקת סיווג רקמות תבור את המוץ מן התבן. יתרה מכך, התנגדותם הנחרצת של הנתבעים לערוך את בדיקת הרקמות אמרה דרשני. בית המשפט קבע כי לא היה ברור לו מה הנתבעים ביקשו להסתיר בכך שהם סירבו בכל תוקף לבדיקת הרקמות והערימו קשיים רבים על עריכתה.
