האם יש להעניק אשרת תושב לאישה שאיננה אזרחית ישראלית משום שהיא חובקת ילד אזרח ישראלי עם חבר לשעבר שהינו אזרח ישראלי? האם הקשר בין הבן לבין האב הינו חשוב מספיק בכדי למנוע את עזיבת האם את הארץ (עזיבה אשר תגרור באופן ודאי הפרדה בין הקטין לאביו).
העותרת נכנסה לישראל ביוני 1998 בהיותה קטינה בת 15 ובאשרת תייר. כאשר הגיעה העותרת לארץ, לא קיבלה היא מעמד חוקי בהתאם לסעיף 4א לחוק השבות (לאחר שהתברר כי אביה המנוח, היה בנו החורג של הסב היהודי). העותרת המשיכה לגור בישראל עם סבה שהינו אזרח ישראלי, כאשר כל חייה היו במדינה (בית הספר, חברים, מסגרת משפחתית וכדומה).
חמש שנים, בהיות העותרת בת 20, נולד לה בן מאזרח ישראלי אשר הוכר ככזה לאחר בדיקת קביעת אבהות שהתבצעה לאביו. שלוש שנים לאחר מכן, הכירה העותרת בחור ישראלי נוסף והשניים עברו לגור ביחד תוך שהם נושאים בנטל גידולו של הילד.
קראו גם:
- דין התרת נישואין אזרחיים שנערכו בפיליפינים
- העברת סמכות הדיון לבית המשפט ברוסיה, למרות האזרחות הישראלית
- גירושין לאחר נישואים אזרחיים
- האם בית המשפט לענייני משפחה יכול להמציא צו חיפוש לאיתור קטין?
- בית המשפט קבע - הקטינים הורחקו לארה"ב שלא כדין
העותרת ניסתה מספר פעמים לקבל מעמד חוקי בישראל, הן בגין בנה הישראלי והן באמצעות היותה ידועה בציבור של אזרח ישראלי. עם זאת, ניסיונותיה אלו העלו חרס. העתירה בהקשר זה כוונה כנגד החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתה של העותרת לקבל מעמד מכוח העובדה שבנה הוא אזרח ישראלי. מנקודת מבט אחרת - השאלה שנשאלה הייתה, האם טובתו של הקטין, במסגרת עיקרון טובת הילד, הינה להישאר בארץ עם שני הוריו, דבר שיחייב מתן מעמד לאימו.
זכות האב והילד לא להיפרד - זכות חוקתית
במקרה דנן, בית המשפט ציין כי האב הביולוגי אמנם הקים משפחה חדשה, אך הוא מקיים קשר עם בנו ומעוניין שהילד יישאר בארץ. למעשה, מדובר באזרח ישראלי המבקש שבנו, שהינו גם אזרח ישראלי ישאר בארץ. זאת ועוד, האב הביולוגי הוסיף כי זכותו של הילד לגדול עם אימו שכן הוא איננו יכול לשאת בהוצאות הכלולות בגידול ילד נוסף בישראל (לאב הביולוגי ישנם ילדים ממערכת היחסים החדשה שלו).
השופטת ציינה כי בנסיבות שהוצגו בפניה, אביו של הקטין לא ייסע לבקרו אם תעזוב האם את הארץ. "החלטה זו עלולה לפגוע קשות בקטין אשר יגדל ללא אביו", נכתב בפסק הדין. בית המשפט אמנם ציין כי אביו של הקטין במקרה דנן אינו מגדלו, אך הוא שומר על קשר מסוים עמו, ומתראה עמו פעם בשבועיים לפחות.
"אין להפחית בחשיבותו של קשר זה, קשר שיגדע לחלוטין אם האם לא תקבל מעמד ותאלץ לעזוב את הארץ עם בנה", כתבה השופטת, "אין זה נכון שהמדינה תביא לניתוק הקשר בין אדם, אזרח ישראלי, לאביו שגם הוא אזרח ישראלי, גם אם מדובר בקשר שאינו הדוק. אין זה ראוי כי המדינה תשלול מאדם את זכותו לגדול לצד אביו".
בפסק הדין צוין כי על פי ההלכות שנפסקו בבית המשפט העליון במקרים דומים, זכותם של אזרחים ישראלים שמשפחתם לא תיגדע בגין אי מתן מעמד לאחד מן הצדדים, הינה זכות חוקתית.
טובתו של הקטין לגדול בקרבת האביו
- ידועים בציבור - נסיבות שונות וראייתן בעיני הפסיקה
- אלימות במשפחה - גם הטרדה הינה הפרה של צו הגנה
- האישה אינה יהודייה, לא תקבל מזונות - בתה הלא יהודייה כן תקבל
- החלטה בבקשה לקביעת מזונות זמניים לקטינים
במקרה דנן צוין כי אמנם לאב הביולוגי יש בת נוספת, ואישה אחרת עמה הוא חי, אולם, זהו המצב בהרבה משפחות בהם הורים לילדים משותפים נפרדו והקימו משפחות חדשות. אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הקטין לשמור על קשר עם אביו הביולוגי, קשר שהאב מעוניין בו.
בנסיבות אלו, נקבע, גוברת טובתו של הקטין לחיות בארץ ולקיים קשר עם אביו הביולוגי. כיון שזכות זו הינה כה חזקה, שיקול הדעת של משרד הפנים שלא להעניק מעמד לעותרת, אמו של הקטין, היה בלתי סביר. אי לכך, השופטת הורתה למשרד הפנים להעניק לעותרת אשרת תושב בכדי שתוכל לגדל את בנה בסמוך לאביו הביולוגי ותוך אי שבירת המערכת המשפחתית.
