גבר נשוי ניהל רומן מחוץ לנישואין עם נערה אשר שימשה כבייביסיטרית בביתו, וכתוצאה מיחסים אלו נכנסה הצעירה להריון. מאז לידתו, הילד גר עם אביו הביולוגי ואשתו,וסבור כי אחיו הם אחיו הביולוגיים ואשתו של האב היא אימו. עד שנת 2004, היה לאם הביולוגית קשר עם הקטין אך מאז מונעים האב ואשתו את הקשר הנ"ל. אי לכך, האם הביולוגית פנתה לבית המשפט. האב ואשתו, אשר לא הכחישו את העובדה כי הצעירה הינו אימו הביולוגית של הקטין, טענו כי האחרונה לא התעניינה בקטין כלל, וכל מענייניה הוא קשר עם האב.
השאלה אשר עמדה במרכזו של פסק הדין הייתה – האם יש לחשוף את הקטין לאמת, או שמא עדיף לאחרון, מתוך עיקרון טובת הילד, "לחיות בשקר". כאמור, סוגיות הנוגעות למשמורת ילדים מבוססות על עיקרון אחד עליון – עיקרון טובת הילד. בשורה ארוכה של פסקי דין, אשר ניתנו בשלל הערכאות השונות, נקבע לא אחת כי עיקרון טובת הילד הוא המוביל את בית המשפט בבואו לעסוק בסוגיות הנוגעות לקטינים כגון משמורת, אימוץ, הסדרי ראיה וכדומה.
קראו עוד בתחום:
- צו מניעה בעקבות יצירת קשר בין אם ביולוגית לבן מאומץ
- הפרדה בין קטין להוריו בגלל שיקולים כלכליים, האמנם?
- האם סובלת מסכיזופרניה, האם יקבע אימוץ פתוח?
- אמא לילד שהינו אזרח ישראלי - האם תקבל מעמד תושב?
נקודת המוצא היא כי טובת הילד היא לגדול בקרב הוריו הביולוגיים, וגידולו בסביבה זו עדיף על פני כל בית אחר. כמו כן, לכל קטין יש הזכות לדעת מהם הוריו הטבעיים ומיהם קרובי משפחתו הביולוגיים. לא מדובר רק בזכות מוסרית וחוקתית אלא גם בזכות רפואית (לדוגמא, להימנע מחיתון עם בני משפחה).
ישנם אינטרסים חומריים בעניין זה הנוגעים לקטין כגון זכות הירושה של המאומץ כלפי קרובי הטבעיים, אשר מימושה תלוי בכך שזהותם ידועה. השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה, כתבה בפסיקתה כי זכויות הילד וזכויות ההורה בעניין זה הינן זכויות אשר שלובות זו בזו וביחד הן יוצרות את זכותה של המשפחה לאוטונומיה.
עדיף לחשוף את הילד לאמת
במקרה דנן, האב ואשתו טענו כי הם נתנו לקטין מידע הנוגע לזהותו ויצרו קשר בינו לבין אמו. לטענתם, הם ביקשו למנוע מצב בו הילד יהיה חשוף לשני תאי משפחה. בית המשפט ציין כי התא המשפחתי המסורתי, של הורים וילדיהם החיים בהרמוניה, התפרק מעט בשנים האחרונות. יותר ויותר תופעות של הורים גרושים, וילדים אשר באים לעולם מחוץ לנישואין, שינו אפוא את פני המשחק.
עם זאת, נקבע בפסק הדין, הלכה פסוקה היא כי זכות ההורות הטבעית של כל אחד מן ההורים הביולוגיים שורדת גם במצבים אלה. המשמעות אשר נגזרה מכך למקרה דנן הייתה כי גם הקטין שבנדון איננו אלא אחד מתוך מאות אלפי הילדים שהוריהם נפרדו, והם מקיימים קשר עם כל אחד מההורים. כמו כן, לא אחת, הקשר מתקיים גם עם זוגם של ההורים, ואף כאשר ההורים הביולוגיים אינם רואים תמיד את ענייני הקטין עין בעין.
בית המשפט קבע כי הקטין במקרה דנן נותק ללא עילה משפטית מאימו הביולוגית. כמו כן, נקבע כי לא נראה שייגרם לילד נזק בלתי הפוך, או חמור במיוחד, בעצם חשיפתו לעובדה שאימו איננו אימו הביולוגית אלא אשת אביו. זאת ועוד, נקבע כי הנזק אשר עלול להיגרם ניתן לטיפול.
