סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי בית המשפט רשאי, בהתאם לבקשה המוגשת על ידי בן משפחה, לתת צו הגנה באחד מהמקרים הבאים:
- בסמוך להגשת הבקשה נהג אדם באלימות בבן משפחתו, כלא אותו שלא כדין או ביצע בו עבירת מין.
- התנהגותו של אדם מהווה בסיס להניח באופן סביר כי בן משפחתו עלול להימצא בסכנה גופנית ממשית בשל הימצאותו עימו.
- אירועים של התעללות נפשית מתמשכת באופן אשר איננו מאפשר לבן משפחה לנהל אורח חיים תקין.
פעמים רבות, בתי המשפט נדרשים לבחון בקשות לצווי הגנה בגין אלימות במשפחה, וזאת על בסיס טענות בדבר אלימות המבוצעת במסגרת הסדרי ראיה. לאחר גירושין עם ילדים, בתי המשפט קובעים הסדרי ראיה ומשמורת של ההורים עם הקטינים.
על פי רוב, אחד ההורים ממונה כהורה משמורן, המחזיק במשמורת הילד במרבית הזמן, ואילו ההורה שאינו משמורן זוכה לקיים עם ילדו הסדרי ראיה על בסיס זמנים מוגדרים. כאשר עולות טענות בדבר אלימות בזמן הסדרי הראיה, בתי המשפט נאלצים לא אחת להתמודד עם גרסאות מנוגדות והכרעתם אינם פשוטה.
מצד אחד, קיים האינטרס של הקטין, להיות מוגן מפני מעשי אלימות המופנים כלפיו על ידי ההורה (או מי מבני משפחתו). מצד שני, בית המשפט נדרש להיזהר ממקרים בהם זכותו של ההורה הלא משמורן לראות את ילדו תיפגע בשל טענות שווא (אשר עלולות להיות נעוצות בנסיבות אחרות, לדוגמא - כעס של ההורה המשמורן כנגד בן זוגו לשעבר והסתת הילד כנגד האחרון).
מלאכה קשה
מלאכתו של בית המשפט במקרים כגון דא איננה קלה. בקשות אשר מוגשות בשמם של קטינים בגין אלימות במשפחה אינן מוגשות על ידי הקטין אלא על ידי אחד ההורים. בניגוד לצווי הגנה רגילים, העוסקים למשל בסוגיות כגון אלימות בין בני זוג, בקשות אשר עניינן אלימות כנגד קטינים הינן בעלות רגישות מיוחדות ומעלות קשיים לא פשוטים. כאשר עסקינן בטענה בנוגע לאלימות אשר ננקטה כנגד קטין על ידי הורה במהלך הסדרי ראיה, אין בפני בית המשפט "עדות קורבן מכלי ראשון".
קראו עוד בתחום:
- כנס בעניין אלימות במשפחה בקרב בני העדה האתיופית
- תביעה פיצויים של אישה מוכה - אלימות במשפחה במגזר הערבי
- סכסוך משמורת ואלימות מצד הגבר - כתב אישום
- הרחקת בעל מכה מדירה משותפת
- ביטול צו הגנה על בסיס בדיקת פוליגרף
האם, אשר מגישה את הבקשה, לא נוכחת בדרך כלל בהסדרי הראיה המקוימים עם האב. מנגד, סביר להניח שהאב יכחיש את הטענות מכל וכל. במקרים בהם מדובר בקטינים בגיל הרך, המלאכה קשה עוד יותר. אין זה פשוט לגבות עדות מקטינים אלה, וקשה לא פחות לעמוד על מהימנות גרסתם. השופט זגורי התייחס לכך בכותבו - "אין לדעת באופן ברור האם דבריהם של הקטינים משקפים את שהתרחש בפועל או שמא מדובר גם בתוספות ובדברים שהילדים חוזרים עליהם לבקשת ההורה המשמורן".
אי לכך, בית המשפט מוצא עצמו מתמודד מול שתי גרסאות סותרות ומנוגדות כאשר קיימות מעט מאד ראיות ישירות למקרה, אם בכלל. לעיתים, בית המשפט מבקש להיעזר בקרובי משפחה של בעלי הדין. עם זאת, גם בעדויות אלה ישנה בעיתיות מסוימת, וזאת מן הסתם בשל רצונם של קרובי המשפחה "להגן" על הצד הקרוב אליהם. בית המשפט יכול להיעזר גם בגורמים מקצועיים הקשורים בחייו של הקטין. לדוגמא, גננת, מורה, שכנים וכדומה. כמו כן, בתי המשפט מעיינים לא אחת במסמכים הקשורים למשפחה, בפרוטוקולים של חקירת משטרה (אם הוגשה תלונה) וכדומה.
במקרים מסוימים, השופט מזמין את הקטין לשיחה בלשכתו ומנסה לבור את המוץ מהתבן על בסיס התרשמותו מדברי הקטין. יצוין כי "הכנתו" של הקטין לקראת השיחה עם השופט עלולה לפגוע במהימנותו. דהיינו, השופט עלול להתרשם כי הקטין "מדקלם" דברים אשר נאמרו לו טרם כניסתו ללשכה, ובכך יהיה כדי לפגוע בגרסתו באופן כללי (גם כאשר יש בה אמת).
נטל ההוכחה - מעל המשפט האזרחי
לדבריו של השופט זגורי, "בית המשפט מוצא עצמו מול שתי גרסאות מנוגדות והוא כלוא למעשה בין הפטיש לסדן. מחד גיסא, שומה על השופט להזדעק, פשוטו כמשמעו, ממקרים של התעללות או אלימות כלפי קטינים על ידי מי מהוריהם. מאידך, בית המשפט מחויב גם לבדוק בזהירות מרבית טענות אשר עלולות להכפיש שלא בצדק את ההורה אשר מואשם באלימות ולמנוע מצב שבו נרקחה כנגדו מזימה בעקבות סכסוך הגירושין".
נטל ההוכחה במקרים כגון דא עומד על נטל ההוכחה במשפט האזרחי, אך מעט למעלה מכך. דהיינו, בית המשפט לא יורה על מתן צו ההגנה אלא אם הוא יהיה סבור באופן ברור שטענותיו של הקטין אכן היו מבוססות על אלימות מצד הורהו, ואין עסקינן בטענות שווא כאשר הפה הוא פה הקטין, אך הדברים - דברי האם.
