פעמים רבות במסגרת חיי הנישואין נוצרים פערים משמעותיים בין הכנסת הצדדים. לא אחת פערים אלו נוצרים מחמת הקרבה של אחד מבני הזוג לטובת השני ולהפך. במילים אחרות - זוגות רבים מחלקים את נטל המשפחה באופן כזה שהגבר יוצא לפרנס את המשפחה, בעוד האישה דואגת למשק הבית וגידול הילדים.
מחד גיסא, הגבר נושא כמעט לבדו בנטל פרנסת המשפחה, ומאידך האישה מוותרת על הזכות לשפר את יכולת ההשתכרות שלה ועלולה למצוא עצמה ללא בסיס כלכלי במסגרת גירושין. במקרים מסוג זה בוחן בית המשפט לענייני משפחה את כושר ההשתכרות של הגבר, על מנת לבחון מה מבין נכסיו שייך גם לאשתו בגין היותה "עזר כנגדו".
איזון משאבים בין רופא לעקרת בית, כיצד?
בית המשפט לענייני משפחה נדרש לדון בתביעה לחלוקת הרכוש בין בני זוג אשר התחתנו כאשר הם חסרי השכלה, ובמהלך השנים צבר הגבר ניסיון רב ומוניטין כרופא. הגבר עלה במדרגות ההשכלה והפרנסה, בעוד אשתו מגדלת את ילדי בני הזוג, ומלבד לימודי מבוגרים בפקולטה לחקלאות בשנת 1989, לא רכשה השכלה כלל.
קראו עוד בתחום:
- החלת חזקת השיתוף בבני הזוג ידועים בציבור, אימתי?
- חובות בהסדר איזון משאבים
- חלות הלכת השיתוף בין בני זוג בבית הדין הרבני
בין הצדדים נוצר משבר של ממש אשר הביא להגשת תביעות גירושין, חלוקת רכוש ומזונות ילדים. כמו כן, בין השניים נוצר פער משמעותי ביותר, הן בהשכלה הפורמאלית והן בכישורים, הן באפשרויות העומדות בפניהם והן בכושר ההשתכרות. התובעת לא צברה זכויות סוציאליות כלשהן, ולנתבע פנסיה וזכויות סוציאליות ממקום עבודתו. מכיוון שהצדדים נישאו בשנת 1966, בבואו של בית המשפט לחלק את הרכוש ביניהם, עליו לפעול על פי הלכת השיתוף.
טענות האישה - חצי מנכסי הקריירה
התובעת טענה כי היא "בעלים" של מחצית ההשתכרות השוטפת של הנתבע מאחר ונכסי הקריירה של הנתבע מגולמים במשכורתו. טענותיה אלו של התובעת התבססו על על פסיקה קודמת אשר הכירה בנכסי הקריירה (כושר ההשתכרות) כנכס בר-חלוקה במסגרת הלכת השיתוף.
התובעת טענה כי נסיבות חייהם של הצדדים הביאו לכדי הכרה בזכות זו (40 שנות נישואין, פער ברור בין יכולות ההשתכרות, השכלה והתפתחות כלכלית של הנתבע מול אי התפתחותה הכלכלית של התובעת וצבירת מוניטין של הנתבע- הכל במהלך החיים המשותפים).
קראו עוד בתחום:
- נכסיי קריירה ומוניטין במסגרת איזון משאבים
- האם במסגרת איזון משאבים יש להתחשב בנכסי הקריירה?
- זכויות יורשים בנכסי הקיבוץ
טענות הגבר - כספי נעשה בעזרת כישרון אישי
הנתבע טען לעומתה כי אין מקום לחלוקת כושר ההשתכרות וההשתכרות. הנתבע טען כי כל העבודה הנוספת שלקח על עצמו, המהווה את רוב כושר ההשתכרות, נועדה כדי לסייע לילדיו ולא כדי לממן את התובעת. כמו כן, טען הנתבע, כי השתכרותו היא תוצאה של יכולת וכישרון אישיים, ובפסיקה כבר נקבע שאין לאזן הנכסים הנובעים מכישרון אישי ונוצרו קודם לקשר הזוגי.
השופט קובע: מקרה ראוי לחלוקת הנכסים באופן שווה
השופט קבע כי מקרה דנן הינו מקרה ראוי בו יש צורך לחלק את כושר ההשתכרות של התובע. הצדדים נישאו כשהם צעירים חסרי השכלה, הנתבע למד ורכש השכלה במשך שנים רבות, וקודם לכן למד מקצועות אחרים. במקביל, עמדה התובעת לצדו, ילדה וגידלה ילדים, ויש להניח שגם סייעה בפרנסתו. בני הזוג נדדו במשך שנים בין בתים שונים על פי מקומות העבודה של הנתבע. התובעת אף אפשרה לנתבע לבצע במשך השנים תורנויות ומשמרות ובכך לקדם את משכורתו ומעמדו.
יכולתה של התובעת ללמוד ולטפח קריירה הופחתה משמעותית כתוצאה מהקריירה של הנתבע, שכן היא גידלה את הילדים כמעט לבדה, בעוד הנתבע המשיך ועלה בדרגות המקצועיות.
השופט אף ציין שבמקביל לחייו עם התובעת, ניהל הנתבע מערכות יחסים נוספות (מהאחרונה אף נולדה ילדה) וזאת ללא ידיעת התובעת. כמו כן, הנתבע אף מתגורר מדי פעם אצל חברתו, משלם עבור הוצאותיו שם, ונותן לבתו מזונות חודשיים. עובדה זו כשלעצמה אינה מהווה שיקול בחלוקת כושר ההשתכרות, אך ממכלול חיי הצדדים, יש לכך משמעות מסויימת.
אי לכך, ומכל האמור לעיל, קבע השופט כי על הנתבע להעביר מדי חודש סכום על סך 7,500 שקלים לזכותה של התובעת בעבור חלקה בנכסי הקריירה שצבר האחרון לאורך השנים.
