ההלכה הפסוקה קובעת חזקה לפיה "בני זוג החיים בצוותא ומקיימים משק בית משותף הינם שותפים מלאים ושווים בכל הרכוש שנצבר במשך חייהם המשותפים, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם". הלכה זו קרוייה בעגה המקצועית - הלכת השיתוף - והיא טובה כל אימת שאין ראיות על כך שנתגבשה בין בני הזוג כוונה אחרת. ראשיתה של ההלכה בשנות ה-60 של המאה הקודמת והיא הועמדה, עוד מבראשית, על שילובם של שני יסודות נורמטיביים איתנים - אוטונומיית הרצון של בני הזוג ועקרון השוויון.
קראו עוד בתחום:
- חלוקת נכסים עסקיים בין ידועים בציבור, האמנם?
- דמי שימוש ראויים, מהם ואימתי?
-
חובות בהסדר איזון משאבים - אלימות במשפחה
מוניטין משרדו של הבעל - 700,000 שקלים
כיצד יש לחלק את הנכסים כאשר הגבר מנהל משרד רואה חשבון עצמאי, אשר נפתח מספר שנים לאחר שנישא לאשתו, ואילו האישה עובדת בתור יועצת חינוכית?
על מנת לענות על שאלה זו, מינה בית המשפט מומחה מטעמו שהיה אמור לבחון את כושר ההשתכרות של הבעל. המומחה הגיש את חוות דעתו ומתוכה עלה שהמחזור של המשרד עומד על כ-800,000 ש"ח ושווי המוניטין שלו מוערך בסך של 700,000 ש"ח. אשתו לעומת זאת עבדה בתור יועצת חינוכית ולא השתכרה יותר מ-7,000 שקלים בחודש.
השופט ציין כי קיים פער גדול בין הכנסות שני הצדדים, שיש לאזן במסגרת הגירושין. בית המשפט קבע כי לפער זה לא הייתה כל חשיבות בתקופת החיים המשותפים, הואיל וכל ההכנסות נועדו לשימוש בני המשפחה כולה וצבירת נכסיה. עם זאת, אין ספק שכושר ההשתכרות הגבוה יותר של הנתבע נרכש עקב המאמץ המשותף של שני הצדדים.
רבע מיליון שקלים בעבור נכסי קריירה
השופט ציין שהתובעת תרמה למאמץ המשותף הזה, בכך שהיא שיחררה את בעלה מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים ואפשרה לו לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי. לאחר הפירוד והגירושין נוצר מצב לפיו לנתבע ישנן הכנסות מעבודה הגבוהות בהרבה משל התובעת, ואף ההכנסות מדמי השכירות בגין כל הנכסים מתחלקות שליש לתובעת ושני שלישים לנתבע.
לאור כל אלה, ולאור העובדה שבמקרה זה ראוי לכלל בדבר תשלום חד-פעמי, בית המשפט קבע כי יש לפסוק לאישה סכום של 250,000 ש"ח נכון ליום פסק הדין. סכום זה משקלל את הפער בפיתוח כושר השתכרותו של כל אחד מבני הזוג עקב הנישואין – על הכנסותיו של הגבר והמוניטין שרכש – והמחויבות שנטל על עצמו מעצם יצירת הפער.