חלוקת רכוש בין בני זוג, אשר חלות עליהם הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973, נעשית על בסיס הסדר איזון משאבים. על פניו מדובר בעניין פשוט, אומדן רכוש הצדדים וחלוקתו באופן שווה. מיותר לציין כי מדובר במשימה מורכבת יותר.
אחת המחלוקות העיקריות בעניין זה הינה מועד האיזון. נכון, ניתן לקבוע כי מועד האיזון יהיה סידור הגט. עם זאת, זוגות רבים נפרדים הרבה לפני סידור הגט. האם ניתן לקבוע כי המועד לאיזון המשאבים יהיה מעבר הצדדים לישון בחדרים נפרדים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין הרבני.
מדובר בבני זוג אשר מערכת היחסים ביניהם ידעה בעיקר תקופות קשות. במרוצת השנים נקטו, גם הבעל וגם האישה, בפעולות אשר לא סייעו לקשר אלא העמיקו את הקרע יותר ויותר. לדוגמא, בני הזוג הפרידו את חשבונות הבנק המשותפים, וכן עברו לגור בחדרים נפרדים בבית. הקשר בין הצדדים ניתק סופית כאשר האישה עזבה את הבית. בעקבות עזיבת האישה, הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני. הבעל כרך לתביעתו זו גם את ענייני הרכוש.
הצדדים נחלקו לגבי המועד לאיזון המשאבים. הבעל טען כי יש לקבוע את המועד הקובע באחד מאלה – היום בו החלה האישה לנקוט בהליכים משפטיים כנגדו, מועד הפרדת החדרים, או המועד בו פעלה האישה בהליכים משפטיים כנגד הבעל בבית המשפט לענייני משפחה. מנגד, האישה, אשר מצבה הכלכלי היה פחות חזק משל בעלה, טענה כי מועד הקרע צריך להיות מועד עזיבת הבית, מועד הגט או מועד הפרדת החשבון המשותף.
שינה בחדרים נפרדים - קרע ממשי ומוחשי בנישואין
הרב מאיר פרידמן, אשר הוסמך על ידי הצדדים לקבוע את מועד איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון, קבע כי מדובר במקרה חריג בו יש לקבוע את המועד כמוקדם מעת פקיעת הנישואין. הרב פרידמן ציין בפסיקתו כי מדובר בבני זוג אשר נתגלע ביניהם קרע ממושך וגירושיהם באו לפעול רק לאחר כ-10 שנים מתחילת ההתדרדרות.
קראו עוד בתחום:
- איזון משאבים לאחר פטירה - רכיב חיסכון בביטוח חיים של המנוח
- צו מניעה במסגרת תביעה רכושית - איסור על שינוי מצב מגורים בנכס
- איזון משאבים בין בני זוג מוסלמים - מיום הנישואים או ממועד העקאד?
- איזון לא שווה של זכויות פנסיה בהליך גירושין, האמנם?
בית הדין הרבני קבע את מועד האיזון על פי מועד הפרדת החרדים. הרב פרידמן הסביר החלטתו בכך שהפרדת החדרים הייתה למעשה הפעולה המהותית ביותר שהפכה את הקרע לחד משמעי. מדובר אפוא בפעולה המעידה על סופם המוחלט של יחסי אישות בין הצדדים, דבר אשר נתמך גם בדבריה של האישה בפני בית הדין הרבני.
לסיכום, החל ממועד הפרדת החדרים, חשו שני בני הזוג כי הקשר בא אל קיצו. שני הצדדים חדלו מלקיים יחסי אישות זה עם זה, דבר אשר יושב בבסיסה של מערכת הנישואין ומפריד בין בני זוג המקיימים מערכת יחסים אמיתית, לבין שותפים לדירה.
לגבי טענתה של האישה כי יש לקבוע את המועד חמש שנים מאוחר יותר, מעת שהופרדו חשבונות הבנק. בית הדין הרבני קבע כי השיתוף הכלכלי הינו עניין טכני בלבד, כאשר הפרדת החדרים מהווה גורם משמעותי ומהותי המגדיר את נישואיהם של בעל ואישה.
