הצדדים בתביעה שלפנינו הינם איש צבא הקבע וסייעת בגן ילדים אשר נכנסו להליכי גירושין ביניהם לאחר כ-12 שנים ולהם שני ילדים קטינים, בני 5 ו-10. בשנת 2009 קבע בית המשפט לענייני משפחה משמורת זמנית של הילדים בחזקת אימם, כאשר שני הצדדים עדיין גרים תחת קורת גג אחת. לפני כחודש, מכרה האישה את חלקה בדירה לבעלה לשעבר ועזבה את הבית עם הילדים.
טענות האישה - אלימות מילולית והסתת הילדים כנגדה
האישה טענה בבית המשפט כי במשך כל שנות הנישואין, סבלה היא מאלימות כלכלית ומילולית מצד בעלה. עוד טענה האישה כי האב מנסה להסית את בנם הבכור כנגדה עד כדי שגורמים מטפלים מעלים חשש שיווצר ניכור בינו לבינה.
האישה אף תמכה את בקשתה לקבלת משמורת על הילדים בדו"ח ביניים של המחלקה לשירותים חברתיים, ובתצהיר פקידת הסעד, אשר קבעו באופן חד משמעי שמשמורת הקטינים תהיה בידיה. גם בדו"חות וגם בתצהיר פקידת הסעד, היו תימוכין לטענותיה כי האב מסית את הילדים כנגדה ומנסה לחבל בטיפול הפסיכולוגי אשר היא מנסה להעניק להם.
קראו עוד בתחום:
- טובת הילד ורצון הילד בקביעת משמורת
- משמורת: שמיעת הקטינים על ידי בית המשפט, אימתי?
- עירעור על פסק דין משמורת
האב טען לעומתה כי משמורת הקטינים צריכה להיות שלו שכן התובעת נקטה לאורך כל ההליך המשפטי בחוסר תום לב והגישה כנגדו תביעות סרק (תלונה במשטרה, הוצאת צו הגנה ועוד) אשר נדחו על ידי בית המשפט בזו אחר זו.
כמו כן, ניסתה האישה להביא לטרפוד מכירת הדירה וכל זאת כאשר היא הייתה זו אשר רצתה להתגרש מלכתחילה. עוד טען הגבר כי הקטין בעצמו אינו מעוניין להיות בחזקתה של האם, וזאת לאור התנהגותה האלימה כלפיו. הגבר הלין רבות כלפי תצהירה של פקידת הסעד, לרבות טרוניות על מקצועיות עבודתה והסובייקטיביות, שהייתה לכאורה, בדו"ח שהגישה.
מהו עיקרון טובת הילד בשאלת המשמורת?
מן הפסיקה ידוע כי העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לקבוע משמורתם של קטינים הוא עקרון טובת הילד אשר יסודותיו נקבעו בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962.
לרוב, שקילת טובתם של ילדים שהוריהם נפרדו אינה אלא תפיסת הרע במיעוטו מכיוון שטובת הילדים מחייבת כי יגדלו במחיצת אביהם ואמם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, ואילו בפרדה של הורים כרוכה מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו.
פסקי דין נוספים בתחום:
- האב ישלם 10 אלף שקלים בגין תלונות סרק לשירותי הרווחה
- דחיית בקשה להעברת סמכות בתביעת משמורת עקב חוסר כנות תביעת הגירושין
- הילדים החטופים יחזרו לשבדיה מתוקף "אמנת האג"
- ההורים מתנגדים, האם הסבא והסבתא יזכו להסדר ראייה עם נכדתם?
- האם רצון הילדים גובר על חוות דעת המומחים?
לפיכך, במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים על בית-המשפט לקבוע הסדר משמורת המדגישים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם כך על בית-המשפט לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות, לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילדים.
תצהיר פקידת הסעד, מקצועי ומפורט
פקידת הסעד אשר מונתה על ידי בית המשפט, תיארה בתצהירה מערכת יחסים קשה בין הבעל לאשתו כאשר האחרון, משפיל אותה, מזלזל בה, מציג אותה כחסרת מסוגלות הורית מוחלטת ולמעשה מהלך עליה אימים.
יש לציין כי תצהירה של פקידת הסעד התבסס בין השאר על פגישות עם שני בני הזוג, עם הבן הבכור, כולל שני ביקורי בית, שיחה עם הפסיכולוגית גב’ אפשטיין שפגשה את הבן ואת בני הזוג, נתמך במידע מהגננת, מידע מן המורה וחומר בכתב מיועצת בית הספר.
לסיכום קבעה פקידת הסעד כי הבעל מרבה לגמד את אשתו, בכל תחום ועניין ולא מצליח לגלות ולו טיפה של סימפטיה כלפי אימהותה. לטענתה הוא אף טרח להדגיש בפני האישה, את העדר המשמעות שלה בעיני הילדים כאילו אינה קיימת, וכל זאת בנוכחותה בחדר.
אי לכך, חתמה פקידת הסעד את תצהירה במילים הבאות:
"הילדים מצויים בסיכון רגשי מצטבר בצל גילויי האלימות של האב כלפי האם. אי לכך יש לקבוע את האם כהורה משמורן יחיד".
השופטת מזמינה את הילד ללשכתה לשיחה
בית המשפט מצא לנכון לשוחח עם הקטין והשופטת דיברה עימו בלשכתו. למרות שפרטי השיחה נותרו חסויים, כך הבטיח השופטת לילד, נוכחה היא לגלות כי הדברים אשר נאמרו על ידו מחזקים את חששותיה של פקידת הסעד ואין ספק כי הקטין נפגע מהסכסוך שנתגלע בין הוריו. כמו כן, מעורבותו של הקטין בפרידת הוריו, גובלת ממש בהסתה והשופטת קבעה באופן חד משמעי כי יש ממש בטענותיה של האם כלפי האב.
השופטת סיכמה דבריה באופן הבא:
"אין לי ספק ששני ההורים הם הורים טובים דואגים מסורים ומשקיעים בילדיהם. יחד עם זאת ממה שבא בפני נמצאתי למדה שלמען טובת שני הקטינים שעניינם הובא בפני בתיק זה חשוב לקבוע את האם כהורה משמורן וזאת בשל החשש הממשי, שודאותו סבירה ביותר, שהמצאות הקטנים במשמורת אביהם תגרום לניכור הורי קשה בין הקטין לבין אמו, ניכור שיסודותיו קיימים כבר כעת".
