תמ"ש 2652-99
האם בית המשפט ידחה בקשה לעריכת בדיקת אבהות, למרות הסכמה של שני ההורים, וזאת בשל חשש לפגיעה בטובת הקטינה? האם פגיעה בטובת הקטינה יכולה להיות גם "חיטוט בסוגיות אבהות במהלך גיל ההתבגרות"?
מדובר בבני זוג אשר הכירו זה את זו בשנת 1997 ולאחר היכרות קצרה נסעו לרוסיה לבקר את הוריה של האישה. עם חזרתם לארץ, האישה הרתה וכעבור כתשעה חודשים ילדה את בתם היחידה. הילדה נרשמה במשרד הפנים תחת שמם של האישה והגבר. 12 שנים לאחר מכן, ובעקבות תביעת מזונות ילדים אשר הוגשה בשמה של הילדה באמצעות אמה, הגבר טען כי יש לערוך בדיקת אבהות על מנת לבחון את אבהותו הביולוגית על הקטינה.
קראו עוד על בדיקות אבהות:
- בדיקת אבהות כאשר בני הזוג לא נשואים
- גבר מסרב לעבור בדיקת אבהות ומאיים בניתוק קשר עם הילד
- האם בית המשפט יורה על בדיקת אבהות ללא הסכמת הנבדק?
- האם התיקון לחוק מידע גנטי חל על מקרה של התעברות לפי כניסת התיקון לתוקף?
לטענתו, בדיקת האבהות תוכיח שהוא אינו אביה של הקטינה ועל כן הוא אינו חייב במזונותיה. יצוין כי הקטינה ואמה גרים בישראל, ואילו הגבר גבר באוקראינה בשבע השנים האחרונות. כמו כן, הגבר הקים באוקראינה משפחה חדשה, והוא אינו מקיים כל קשר עם האם או הילדה.
יצוין כי בשנת 2004, כאשר הקטינה הייתה בת 4, הגבר הגיע לישראל ונפגש עמה בנוכחות הוריו. כמו כן, הגבר פנה למחלקה לשירותים חברתיים בעיר מגוריו וביקש כי יועבר מכתב סוציאלי למוסד לביטוח לאומי אשר מאשר כי הילדה הינה בתו והיא מתגוררת בישראל אצל הורי אמה. עובדת סוציאלית אשר ערכה ביקור בבית, בנוכחות הילדה, האב והוריה של האם, כתבה כי הקטינה נצמדה לאביה מבוישת.
הורי האם אמרו לעובדת הסוציאלית כי בתם וחברה לשעבר, הורי הקטינה, גרים ברוסיה, לשם השלמת לימודי רפואה, והם שומרים על הילדה עד לשובם ארצה. במרץ 2007, האב הגיש בקשה לבדיקת רקמות. לדבריו, היו לו ספקות בנוגע לאבהותו כבר עם לידת הקטינה, אך חרף כך הוא הסכים לרשום עצמו כאבי הילדה כל עוד הקשר בינו לבין האישה היה תקין.
הגבר טען כי הקטינה לא דומה לו במראה, האם לא מעוניינת בקשר בינו לבין הילדה (זולת המזונות), ואין כל חשש לממזרות היות ובני הזוג לא היו נשואים. לטענתו, לאור ספקותיו בנוגע לאבהותו, יש לערוך את הבדיקה. האם, אשר הייתה בטוחה באבהותו של הגבר, הסכימה לעריכת הבדיקה.
"חיטוט בסוגיית אבהות" בגיל ההתבגרות – בניגוד לטובת הילד
בית המשפט ביקש לבחון את הסוגיה על בסיס חוות דעת מקצועיות שהונחו בפניו, הן של עובדת סוציאלית המכירה את המשפחה מזה חמש שנים, והן של מומחה מתחום הפסיכולוגיה. בית המשפט ביקש אפוא לבדוק האם בירור האבהות התיישב במקרה זה עם טובת הילדה, אם לאו.
"אכן", נכתב בפסק הדין, "שני ההורים נתנו את הסכמתם לעריכת הבדיקה. עם זאת, במקרים כגון דא, בהם מעורבים גם עתידם ונפשם של קטינים, ההחלטה בדבר עריכת בדיקה כאמור נתונה אך ורק לבית המשפט. לפי חוק מידע גנטי, אין לקחת D.N.A מקטין שלא לטובתו".
- שלילת אבהות - בקשה אשר הוגשה על ידי הסבתא
- הורה פסיכולוגי במקום קביעת אבהות - חשש לממזרות
- פקיד מרשם האוכלוסין לא הכיר בתביעת אבהות על סמך פסק דין בבית דין שרעי
בית המשפט ציין כי פעם נוספת הוא נדרש לבחון את "טובת הקטין", אותה נוסחת היבטים העוברת כחוט השני בשיקולי משמורת ואבהות. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי החשש הכבד ביותר מפני עריכת הבדיקה היה "חיטוט" בסוגיות אבהות הקטינה בשלב יחסית רגיש מבחינת התפתחות אישיותה – גיל 12.
במקרה דנן, בית המשפט שמע כאמור את דעותיהם של שני מומחים – פסיכולוג ועובדת סוציאלית. הפסיכולוג והעובדת הסוציאלית היו חלוקים בנוגע לעריכת הבדיקה. בעוד הראשון היה סבור כי יש להורות על ביצועה של הבדיקה, העובדת הסוציאלית, אשר הכירה את הצדדים מזה כחמש שנים, התנגדה לכך בכל תוקף.
בית המשפט בחן את חוות הדעת המקצועיות ועמד על תיאוריות פסיכולוגיות העוסקות בקשר שבין ילדים לבין אביהם. כמו כן, בית המשפט התייחס גם לתיאוריות הנוגעות לרגישותם של ילדים, ובעיקר בנות, בתקופת גיל ההתבגרות.
בסופו של היום, נקבע כי החיטוט בפצע האבהות בגיל ההתבגרות, בהתחשב בקשר בין הקטינה לבין אביה (קשר שלא התקיים אלא על ידי קשר בין הורי האב ונכדתם), היה עלול לגרום לקטינה לנזק רב מתועלת. דהיינו, חיטוט זה, נקבע, לא התיישב עם טובת הילד ועל כן יש לדחות את התביעה לערוך לקטינה בדיקת אבהות.
