בית המשפט המחוזי קבע כי גבר יבצע בדיקת אבהות וזאת למרות טענתו של האחרון כי במידה ויתברר שהוא אינו אביו של הילד, הוא יינתק עימו את הקשר. מדובר בבני זוג אשר ניהלו קשר רומנטי ובמהלכו נולד הילד. האם טענה כי הגבר הוא אביו הביולוגי של הילד ואילו הנתבע לא הכחיש את אבהותו ואף התייחס לילד כשלו לכל דבר ועניין.
לטענת הנתבע, הקשר בין הצדדים לא היה קשר רומנטי הדוק ובמהלכו ניהלה האם יחסים גם עם גברים אחרים. הנתבע הוסיף כי הקטין לא נרשם על שמו ויש ספק של ממש בקשר להיותו אביו הביולוגי. לדבריו, הוא סייע מבחינה כספית לתובעת הן במהלך ההריון והן לאחר הלידה. כמו כן, טען הנתבע, הוא קשור לילד ומתייחס אליו כבנו. עם זאת, האב "איים" כי במידה והבדיקה הביולוגית תצביע על כך שהוא אינו אביו של הקטין, הוא יינתק באחת את המגע עם הילד ואימו, גם מבחינה כלכלית.
קראו עוד על בדיקת אבהות:
- האם בית המשפט יורה על בדיקת אבהות ללא הסכמת הנבדק?
- שלילת אבהות - בקשה אשר הוגשה על ידי הסבתא
- הורה פסיכולוגי במקום קביעת אבהות - חשש לממזרות
- פקיד מרשם האוכלוסין לא הכיר בתביעת אבהות על סמך פסק דין בבית דין שרעי
- גבר אשר לא הוכיח אבהות תובע השבת קטין חטוף לצ'כיה
בית המשפט קבע כי דווקא עמדתו הזו של הנתבע מצדיקה את עריכת בדיקת האבהות במקרה דנן. בפסק הדין נכתב כי ניתן להורות על ביצוע בדיקת אבהות גם ללא הסכמת הנבדק, וזאת כל אימת שלא קיים חשש לממזרות (כפי שלא קיים במקרה זה, שכן האם לא הייתה נשואה לאחר). זאת ועוד, אחד העקרונות המובילים מבחינת אבהות הינו טובת הילד. לא אחת נפסק כי במסגרת עיקרון טובת הילד, גובר האינטרס של הילד לדעת מיהו אביו הביולוגי על פני התנגדותו של גבר המסרב לעבור בדיקת אבהות.
בנוגע לאיומיו של הנתבע, השופטת ציינה כי הבחירה האם לנתק או לא לנתק קשר עם הילד תלויה אך ורק בנתבע ולא בבדיקת האבהות. אי לכך, אם הגבר באמת מעוניין בטובת הילד, עליו להבין את מהותה של בדיקת האבהות.
בעבר, לפני כניסתו לתוקף של חוק מידע גנטי, תשס"ט-2000, בית המשפט לא היה מוסמך להורות על בדיקת אבהות ללא הסכמתו של הגבר, וזאת גם למרות שמדובר בבדיקה מדעית המהווה ראיה טובה ביותר להוכחת אבהות. חוק מידע גנטי שינה אפוא את המצב המשפטי וקבע שורה של סייגים לביצוע הבדיקה בנסיבות ספציפיות כמו חשש ממזרות. מאידך, תיקון מס' 3, בסעיף 28 ו(א) לחוק, מאפשר כיום לבית המשפט להורות על ביצועה של בדיקה גנטית גם ללא הסכמת הנבדק, וזאת כאשר ישנה סבירות לנכונות הטענות בדבר קשרי המשפחה הנטענים (וכאשר ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו).
