הצדדים בתביעה שלפנינו הינם בני זוג, גבר ישראלי (הנתבע) ואישה קולומביאנית (התובעת) אשר הכירו, נישאו בארה"ב בשנת 2003, ונותרו לגור שם עד שנת 2005. במהלך נישואיהם נולד בנם הקטין. ביוני 2005, האם עברה עם הקטין לקולומביה, לטענתה בשל מצוקה כלכלית. התובעת והקטין התגוררו בקולומביה עד לחודש פברואר 2006, אז עלו ארצה (לטענת התובעת, מתוך ניסיון לשקם את היחסים בינה לבין האב). בשנת 2006, לאחר הליך גירושין, התגרשו הצדדים וחתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני בי-ם.
טענות האישה - לא התאקלה בישראל והגבר איננו תומך בה ובקטין
התובעת ביקשה לשוב לקולומביה, מקום הולדתה, יחד עם הקטין. לטענתה, לא היה לה ספק כי המעבר הוא לטובת הקטין הואיל והיא אינה מסתדרת בישראל ולא יכולה להמשיך להתגורר בארץ. האישה ציינה כי לא הצליחה להתאקלם בארץ, אין לה משפחה בארץ וכל בני משפחתה מתגוררים בקולומביה.
- מהי אמנת האג?
- בית המשפט מחזיר את הקטינים לאנגליה
- אב תובע להשיב את בנו הקטין בהליך אמנת האג
- תביעה להשבת שני ילדים להולנד - אמנת האג?
כמו כן, האישה הוסיפה כי אין לה דירה או רכוש אחר בארץ, אין לה עבודה בארץ, ואין לה כל תמיכה נפשית או כלכלית. זאת ועוד, התובעת טענה כי הנתבע איננו עומד בחוב המזונות והיא נאלצת לגבות סכום חלקי בלבד מהביטוח הלאומי. התובעת התחייבה בכתב התביעה לשמר את הקשר בין הקטין לאביו, ע"י מימון נסיעת האב פעם בשנה לקולומביה ודאגה לקשר טלפוני רציף בין השניים.
טענות הגבר - אין לתובעת מסוגלות לדאוג לקטין
הגבר טוען, לעומת זאת, כי התובעת הינה אימפולסיבית ואין לה מסוגלות נפשית או כלכלית לתמוך ולגדל את הקטין. לשיטתו, המקום הראוי לגדל את הקטין הוא בישראל, מקום בו הוא יוכל לשמור על זהותו היהודית ומקום בו יובטח לו עתיד מבחינה מקצועית וכלכלית בהשוואה לקולומביה. הנתבע ציין עוד כי המצב הבטחוני בקולומביה מסוכן ביותר , שם חטיפת ילדים הינה דבר שבשגרה והגרילה משליטה טרור ופוגעת באזרחים.
על פי החוק, נתונה ההחלטה לבית המשפט להכריע במידה וישנו היעדר הסכמה בין האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין. על בית המשפט לקבל החלטתו על פי עיקרון טובת הילד.
מהם השיקולים בהגירת קטין על בסיס עיקרון טובת הילד?
- התחשבות בדעת הילדים.
- התחשבות בטיב הקשר של הילדים עם כל אחד משני ההורים.
- התחשבות ביכולת האובייקטיבית לשמירת הקשר בין הילד לבין ההורה אשר אינו זוכה במשמורת.
- מהי מסוגלותם של הילדים להיקלט בסביבה אליה הם עתידים להגר.
- שלומו הגופני והנפשי של הילד.
- גילו של הילד וכשריו המתפתחים.
- ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן הפעולה.
- קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו.
עם זאת המבחן הוא גמיש, רחב ובלתי מוגדר, המתמלא תוכן על ידי בית המשפט על פי הראיות שלפניו ועל פי שיקול הדעת השיפוטי שלו.
בית המשפט ממנה חוות דעת מקצועיות
בית המשפט קיבל החלטתו לאחר שנעזר בתסקיר סעד ובחוות דעת של פסיכולוגית קלינית. תסקיר הסעד נערך בעזרתם של פקידת הסעד העירונית, עובדת סוציאלית, פקידי הסעד לסדרי הדין במשפחה וההורים.
התסקיר שהוגש לבסוף לבית המשפט המליץ כי האם יכולה לגדל את בנה בקולומביה במידה ויתאפשר קשר רציף בין הבן לאביו. זאת ועוד, טענותיה של האם לגבי עתידו של הקטין במדינה הדרום אמריקנית נתמכו על ידי מכתב חתום בידי רב הקהילה בקולומביה, שאישר כי יתמוך כלכלית ונפשית באם ובפעוט. תסקיר זה נתמך גם על ידי הפסיכולוגית הקלינית אשר מונתה מטעם בית המשפט.
חזקת הגיל הרך
"הקטין הינו בן חמש שנים, ובגיל כה צעיר, אין לו עדיין תובנות ודרכים להביע את רצונותיו. זאת ועוד, מכיוון שטרם מלאו לקטין שש שנים, חלה עליו הלכת הגיל הרך בס’ 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר קובעת כי ילדים קטנים ימסרו למשמורת אמם אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות להורות אחרת", נכתב בפסק הדין.
אכן, בית המשפט הדגיש כי עדיין הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר בינם לבין אביהם. מדובר בעניין אשר נדון בשורה של מחקרים עדכניים (הדנים בקשר הפסיכולוגי המיוחד שנבנה בין האם לילדיה ובנזק שעשוי להיגרם לילדים במיוחד בגיל הרך, כתוצאה מניתוקם מן האם שטיפלה בהם מאז לידתם והעניקה להם חום ואהבה). למעשה, הלכת הגיל הרך יפה ותקפה גם במקרים שבהם לאב תפקיד משמעותי בחיי הילדים.
אי לכך,
מכל האמור לעיל, בית המשפט אימץ את חוות דעת המומחים ואישר את הגירתו של הקטין עם אימו לקולומביה, זאת לאחר שהאחרונה התירה ערבויות בארץ במסגרתן היא התחייבה למלא אחר צו בית המשפט (שמירת קשר הקטין עם אביו וכו’) על סך 160,000 שקלים.
