www.what2do.co.il

בית המשפט אישר לאם לעבור עם בנה הקטין לקולומביה

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 05/04/2012
בית המשפט אישר לאם לעבור עם בנה הקטין לקולומביה

הצדדים בתביעה שלפנינו הינם בני זוג, גבר ישראלי (הנתבע) ואישה קולומביאנית (התובעת) אשר הכירו, נישאו בארה"ב בשנת 2003, ונותרו לגור שם עד שנת 2005. במהלך נישואיהם נולד בנם הקטין. ביוני 2005, האם עברה עם הקטין לקולומביה, לטענתה בשל מצוקה כלכלית. התובעת והקטין התגוררו בקולומביה עד לחודש פברואר 2006, אז עלו ארצה (לטענת התובעת, מתוך ניסיון לשקם את היחסים בינה לבין האב). בשנת 2006, לאחר הליך גירושין, התגרשו הצדדים וחתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני בי-ם.

 

טענות האישה - לא התאקלה בישראל והגבר איננו תומך בה ובקטין


התובעת ביקשה לשוב לקולומביה, מקום הולדתה, יחד עם הקטין. לטענתה, לא היה לה ספק כי המעבר הוא לטובת הקטין הואיל והיא אינה מסתדרת בישראל ולא יכולה להמשיך להתגורר בארץ. האישה ציינה כי לא הצליחה להתאקלם בארץ, אין לה משפחה בארץ וכל בני משפחתה מתגוררים בקולומביה.

 

 

כמו כן, האישה הוסיפה כי אין לה דירה או רכוש אחר בארץ, אין לה עבודה בארץ, ואין לה כל תמיכה נפשית או כלכלית. זאת ועוד, התובעת טענה כי הנתבע איננו עומד בחוב המזונות והיא נאלצת לגבות סכום חלקי בלבד מהביטוח הלאומי. התובעת התחייבה בכתב התביעה לשמר את הקשר בין הקטין לאביו, ע"י מימון נסיעת האב פעם בשנה לקולומביה ודאגה לקשר טלפוני רציף בין השניים.

 

טענות הגבר - אין לתובעת מסוגלות לדאוג לקטין

 

הגבר טוען, לעומת זאת, כי התובעת הינה אימפולסיבית ואין לה מסוגלות נפשית או כלכלית לתמוך ולגדל את הקטין. לשיטתו, המקום הראוי לגדל את הקטין הוא בישראל, מקום בו הוא יוכל לשמור על זהותו היהודית ומקום בו יובטח לו עתיד מבחינה מקצועית וכלכלית בהשוואה לקולומביה. הנתבע ציין עוד כי המצב הבטחוני בקולומביה מסוכן ביותר , שם חטיפת ילדים הינה דבר שבשגרה והגרילה משליטה טרור ופוגעת באזרחים.

 

על פי החוק, נתונה ההחלטה לבית המשפט להכריע במידה וישנו היעדר הסכמה בין האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין. על בית המשפט לקבל החלטתו על פי עיקרון טובת הילד.

 

מהם השיקולים בהגירת קטין על בסיס עיקרון טובת הילד?

 

  • התחשבות בדעת הילדים.
  • התחשבות בטיב הקשר של הילדים עם כל אחד משני ההורים.
  • התחשבות ביכולת האובייקטיבית לשמירת הקשר בין הילד לבין ההורה אשר אינו זוכה במשמורת.
  • מהי מסוגלותם של הילדים להיקלט בסביבה אליה הם עתידים להגר.
  • שלומו הגופני והנפשי של הילד.
  • גילו של הילד וכשריו המתפתחים.
  • ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן הפעולה. 
  • קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו. 

 

עם זאת המבחן הוא גמיש, רחב ובלתי מוגדר, המתמלא תוכן על ידי בית המשפט על פי הראיות שלפניו ועל פי שיקול הדעת השיפוטי שלו.

 

בית המשפט ממנה חוות דעת מקצועיות

 


בית המשפט קיבל החלטתו לאחר שנעזר בתסקיר סעד ובחוות דעת של פסיכולוגית קלינית. תסקיר הסעד נערך בעזרתם של פקידת הסעד העירונית, עובדת סוציאלית, פקידי הסעד לסדרי הדין במשפחה וההורים.

 

התסקיר שהוגש לבסוף לבית המשפט המליץ כי האם יכולה לגדל את בנה בקולומביה במידה ויתאפשר קשר רציף בין הבן לאביו. זאת ועוד, טענותיה של האם לגבי עתידו של הקטין במדינה הדרום אמריקנית נתמכו על ידי מכתב חתום בידי רב הקהילה בקולומביה, שאישר כי יתמוך כלכלית ונפשית באם ובפעוט. תסקיר זה נתמך גם על ידי הפסיכולוגית הקלינית אשר מונתה מטעם בית המשפט.


חזקת הגיל הרך


"הקטין הינו בן חמש שנים, ובגיל כה צעיר, אין לו עדיין תובנות ודרכים להביע את רצונותיו. זאת ועוד, מכיוון שטרם מלאו לקטין שש שנים, חלה עליו הלכת הגיל הרך בס’ 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר קובעת כי ילדים קטנים ימסרו למשמורת אמם אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות להורות אחרת", נכתב בפסק הדין.

 

אכן, בית המשפט הדגיש כי עדיין הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר בינם לבין אביהם. מדובר בעניין אשר נדון בשורה של מחקרים עדכניים (הדנים בקשר הפסיכולוגי המיוחד שנבנה בין האם לילדיה ובנזק שעשוי להיגרם לילדים במיוחד בגיל הרך, כתוצאה מניתוקם מן האם שטיפלה בהם מאז לידתם והעניקה להם חום ואהבה). למעשה, הלכת הגיל הרך יפה ותקפה גם במקרים שבהם לאב תפקיד משמעותי בחיי הילדים.

 

אי לכך,


מכל האמור לעיל, בית המשפט אימץ את חוות דעת המומחים ואישר את הגירתו של הקטין עם אימו לקולומביה, זאת לאחר שהאחרונה התירה ערבויות בארץ במסגרתן היא התחייבה למלא אחר צו בית המשפט (שמירת קשר הקטין עם אביו וכו’) על סך 160,000 שקלים.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

סמכות אפוטרופוס בהליך גירושין

בתי המשפט נוטים להגדיר נושאים מהותיים בחיי הקטינים כגון מדור וחינוך כתלויים בהסכמתו של ההורה הלא משמורן. פעמים רבות ימנע בית המשפט מהורה משמורן להעתיק את מקום מגוריו באופן שימנע מההורה שאינו משמורן לראות את הילדים... 

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה

מהם הסדרי ראייה? מה קורה במקרה בו אחד ההורים מפר את הסדרי הראייה?  

עירעור על פסק דין משמורת

פסק דין בעניין משמורת והסדרי ראייה אינו סופי, וניתן לפנות שוב לערכאה שהכריעה בעניין המשמורת בתביעה חדשה למשמורת/הסדרי ראייה ... 

פסקי דין - דיני משפחה

פסקי דין בנושאי דיני משפחה לרבות: גירושין, צוואת, משמורת, מזונות, הסכמים, גניבת זרע ועוד... 

אימוץ ילדים מחו"ל

במקרים רבים מלווה הליך האימוץ בחששות ובחוסר וודאות הנובעים מריבוי הגורמים המעורבים בהליך, וכמובן מהאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנובעים מעצם טיבו של ההליך שהינו מסובך, קשה וטעון... 

מינוי אפוטרופוס

מה קורה במקרה בו אחד ההורים נפטר?  

חטיפת ילדים

בהתאם לאמנת האג, כל אדם, מוסד או גוף הטוען כי ילד (עד גיל 16) הורחק או לא הוחזר תוך הפרת זכויות משמורת, ראשי לפנות אל הרשות המרכזית שבמקום מגוריו הרגיל של הילד או אל הרשות המרכזית של כל מדינה מתקשרת אחרת, בבקשה לסייע להחזרתו של הילד ... 

סעדים זמניים,עיקול,עיכוב יציאה

מהם סעדים זמניים אשר בסמכות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לתת ? 

אלימות במשפחה

מהי אלימות במשפחה? כיצד מתמודדים עם אלימות במשפחה? האם גם אלימות מילולית עלולה להיות אלימות במשפחה? 

מאגר חוקים

לרשותך מאגר חוקים הקשורים בתחום המשפט במשפחה ... מה אומר החוק על הבעיה שלך ? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.