במסגרת הליך גירושין, מוגשת על ידי אחד ההורים או שניהם תביעה למשמורת על הילדים. בהעדר הסכמה בין הצדדים בסוגיה זו, רשאי כל אחד מההורים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולהגיש תביעה כדי להכריע בשאלת המשמורת.
השאלה היכן תוכרע המשמורת נקבעת על פי הערכאה שאליה תוגש התביעה הראשונה. לאחר שבית המשפט או בית הדין הכריעו בסוגיה, אין מדובר בהחלטה סופית, ובסמכותם לשנותה בכל מקרה שהתרחש שינוי נסיבות מהותי או שהתגלו עובדות חדשות באופן שעלול להשפיע על טובת הילדים.
משמורת מלאה או משותפת?
המשמורת מתייחסת למקום המגורים וסידור הלינה הקבוע של הילדים. בית המשפט או בית הדין הרבני מוסמך לקבוע משמורת מלאה, שבמסגרתה רק הורה אחד הוא בעל המשמורת על הילדים, וההורה השני מקבל הסדרי ראייה, או לקבוע משמורת משותפת שבה שני ההורים הם בעלי המשמורת והם מגדלים את הילדים ביחד, בהיקפים זהים או כמעט זהים.
לאחר שהגיש אחד הצדדים תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה, ההורה השני נדרש להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מקבלת כתב התביעה. בהיעדר הסכמה בין ההורים בדבר המשמורת, בית המשפט יפנה אותם ללשכה לשירותים חברתיים לצורך קבלת תסקיר סעד.
במקרה שבית המשפט אינו מסוגל להכריע בשאלה מי יקבל את המשמורת, לעתים נדרשת גם חוות דעת של מומחה או בדיקת מסוגלות הורית, בדבר יכולתם של כל אחד מההורים לספק את כלל צרכי הילדים. כמו כן, בית המשפט מתחשב בעמדתם וברצונם של הילדים, על פי עיקרון טובת הילד, וככל שהילדים מבוגרים יותר, כך יתחשב בית המשפט יותר בדעתם.
שינוי משמורת עקב נסיבות חדשות מהותיות
על פי סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, רשאי בית המשפט לשנות או לבטל החלטותיו הקודמות, בהתאם לבקשת אחד ההורים או פקידת סעד, אם השתנו הנסיבות או שהתגלו עובדות נוספות לאחר שנתן החלטתו, אשר עשויות להשפיע על טובת הילד. הורה המעוניין להגיש בקשה לשינוי משמורת, נדרש להגיש את הבקשה לבית המשפט שדן מלכתחילה בענייני המשמורת. אולם במקרים מיוחדים בית המשפט יכול להורות על העברת הדיון לבית משפט אחר.
שינויים בנסיבות יכולים לנבוע עקב אי שיתוף פעולה של ההורה עם גורמי הרווחה, טענות אחד הצדדים בדבר אלימות במשפחה, הסתה של ממש מצד ההורה המשמורן נגד ההורה האחר, מעבר מקום מגורים של האם עם הקטינים לעיר רחוקה בלי לקבל את הסכמתו של האב, טענות כלפי ההורה המשמורן בדבר אי מתן מענה לצורכי הילדים וכדומה.
במקרה שהורה משמורן הזניח את חובתו לטפל בילד, או שהוא לא מסוגל לתפקד מחמת מצבו הבריאותי או הנפשי, רשאי בית המשפט לשלול את האפוטרופסות לאחר בחינת המקרה באופן מקיף ובזהירות רבה, ולהורות על שינוי הסדר המשמורת, בהתאם לבקשת ההורה השני או בהסכמתו. כמו כן, אם ההורה לא ממלא אחר הסדרי הראייה, בית המשפט רשאי לצמצם את זמני השהות שלו עם הילדים, ואף מוסמך להטיל קנס לחובת ההורה המפר.
