הלכת הגיל הרך קובעת כי כאשר הורים גרושים אינם מגיעים להסכמה, קטינים עד גיל שש יועברו אוטומטית לחזקת האם, ולאב ייקבעו הסדרי ראייה זמניים עם הילדים. יחד עם זאת בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, ומשתדל לתת משמורת משותפת, במקום שבו היא מתאפשרת.
חוק ביטול חזקת הגיל הרך קורא לחלק את האחריות ההורית בין שני ההורים על פי עיקרון טובת הילד ובהתאם לצרכים, ליכולות ולרצונות של כל תא משפחתי, ולא לתת עדיפות אוטומטית לאם.
לאחרונה (יוני 2016) אישרה בשנית ועדת השרים לחקיקה את חוק ביטול חזקת הגיל הרך, זאת לאחר שהצעת החוק נפלה בחודש נובמבר 2015 על ידי חברי כנסת באופוזיציה. עם זאת החוק יקודם רק בהסכמות של כל סיעות הקואליציה, ולאחר שוועדה מיוחדת תבחן את ההשלכות.
ביטול משמורת אוטומטית לאם
כיום נקבעת משמורת קטינים להורים גרושים על פי חוק הכשרות והאפוטרופסות משנת 1962, ומבוססת על עקרון חזקת הגיל הרך, אשר קובעת כי טובתם של קטינים עד גיל שש תהיה ברוב המקרים אצל האם, ובמקרה שההורים לא הגיעו להסדר, המשמורת עד גיל שש תהיה אוטומטית בידי האם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
לדברי יוזמת החקיקה בנושא, גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי: "אישור החוק הוא בשורה משמחת לעשרות אלפי ילדים להורים גרושים שסבלו במשך שנים בשל חוק ארכאי ולא צודק." השרה תומכת בהפסקת האפליה בקרב הורים גרושים, ולטענתה בזכות ביטול חוק חזקת הגיל הרך תהיה בישראל הורות שוויונית מלאה.
לטענת יוזמי החוק לביטול חזקת הגיל הרך, המשמורת שניתנת אוטומטית לאם מבוססת על רקע מגדרי בלבד וללא בחינת טובת הילד, כאשר לאב נקבעים זמני שהות עם הילד. כמו כן, ילד שנמצא בחזקת אמו עד גיל 6 יישאר ברוב המקרים בחזקתה גם בשנים שאחרי, עד שיגיע לגיל 18, ואף לרוב כאשר אם מקבלת משמורת על ילד אחד, היא ניתנת לה על כל הילדים, גם אם הם מעל לגיל שש.
חלוקה שוויונית לאחריות הורית
מאז שנות השישים, חל שינוי משמעותי בתפיסתם של גברים את תפקידם בתור אבות, והם אינם נחשבים רק למפרנסי הבית. כיום אבות לוקחים חלק הרבה יותר פעיל בחייהם של ילדיהם. אבות רבים בוחרים לעבוד מתוך הבית כדי להשקיע בגידול הילדים, ואף מאפשרים לבנות זוגם ללכת לעבודה כאשר ילדיהם חולים כדי לטפל בהם.
משמעות ביטול חזקת הגיל הרך היא כי יחול שינוי משמעותי במשמורת הורים גרושים על ילדיהם, בכך שיבוטל המצב האוטומטי של מעבר ילדים עד גיל שש לחזקת האם ותחל אחריות הורית משותפת ללא העדפה מוקדמת של האם או האב.
במקרה שהצעת החוק תתקבל בקריאה שלישית בכנסת, יקבע בית המשפת את צורת המשמורת בכל מקרה לגופו, מתוך תפיסה שלילד יש זכות ששני הוריו יגדלו אותו. בעקבות ביטול החוק, יתחשב בית המשפט בקביעת משמורת בטובת הילד, ובמימוש מקסימלי של הורות משותפת, ללא העדפה מוקדמת של אחד ההורים. לפני שתתקבל ההחלטה יבחן בית המשפט את קשריו של הילד עם כל אחד מההורים, יברר את רצונו, ויתחשב במסוגלותם של ההורים, נכונותם להשקיע בגידול הילדים ושיקולים רלבנטיים נוספים.
