הסדרי ראייה נועדו להעניק להורה שאינו משמורן, שהוא בדרך כלל האב, אפשרות לגיטימית לשמור על קשר יציב ורציף עם ילדיו הקטינים. מידת האינטנסיביות של המפגשים משתנה בהתאם לגיל הילד ולפי הנסיבות המסוימות של כל מקרה ומקרה.
ברוב המקרים הסדרי ראייה נקבעים בהתאם להמלצת פקידת סעד, שאותה ממנה בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני. הסדרי הראייה המקובלים הם פעמיים בשבוע באמצע שבוע כולל לינה ובסופי שבוע ובחגים מתחלקים ההורים באופן שווה ביניהם לסירוגין.
ההורים רשאים לקבוע במסגרת הסכם גירושין מי מהם יהיה ההורה המשמורן, ואיזה הסדרי ראיה וביקורים יוענקו להורה שאינו משמורן. ואף ניתן לקבוע הסדרי ראייה מורחבים, ותקופות שהות ולינה ארוכות יותר.
תינוק שיונק אינו יכול ללון אצל אביו
כאשר הדבר נוגע לתינוקות, ישנם שיקולים אחרים, כמו זמני הנקה והקושי לקבוע הסדרי ראייה העולים על זמן קצוב, אלא אם ישנה הסכמה הדדית כי האם תהיה נוכחת במהלך השהות אצל האב. בייחוד כאשר האב צריך ללמוד את המיומנויות השונות שלהן הוא נדרש לצורך טיפול בתינוק רך בשנים.
בעבר הנטייה הייתה להחיל באופן כמעט אוטומטי את חזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, והפעוט יהיה חייב ללון בבית אחד במיטה אחת מדי לילה. ברוב המקרים בתי המשפט לא התירו הסדרי ראייה אצל האב הכוללים לינה לפני שהילד הגיע לגיל שנתיים.
בית המשפט מעודדים משמורת משותפת
כיום חל שינוי משמעותי בתפיסה, וישנם לא מעט מקרים שבהם נקבעת משמורת משותפת להורים, גם בנוגע לפעוטות בגיל הרך. ההנחה הרווחת כיום היא שלילד יש צורך בשני הוריו, ולכן מכוח עיקרון טובת הילד יש לו זכות לקשר סדיר עם אביו החל מגיל הינקות, גם אם הדבר כרוך בקשיים.
בעקבות השינוי בתפיסה בתי המשפט מעודדים הורות משותפת ואחריות הורית משותפת, וכיום נקבעות יותר משמורות משותפות, או משמורת לאם עם הסדרי ראייה נרחבים לאב כולל לינה באמצע השבוע, ולא רק בסוף שבוע.
עם זאת, כאשר הפעוט עדיין יונק, ככל הנראה שלא ניתן יהיה לנתק אותו ליותר משעות ספורות מאמו, והוא לא יוכל ללון אצל אביו כל עוד הוא ממשיך לינוק. בסוגיה זו יש הטוענים שלינה אצל האב תורמת לילד בכל גיל, אולם המתנגדים טוענים שלינה אצל האב עלולה להקשות על תינוקות וילדים בגיל הרך.
המצדדים בסוגיה טוענים כי דווקא תינוק יכול להסתגל לגירושין יותר טוב מאשר ילדים בוגרים, מכיוון שהוא גדל לתוך המציאות שבה הוריו פרודים, והוא יוכל לקבל אותה ביתר קלות מילד בוגר יותר אשר חווה את פירוק התא משפחתי.
בכל מקרה, קביעת הסדרי הראייה עבור תינוקות אינה אחידה ומשתנה על פי הנסיבות הייחודיות, בפועל ישנם שופטים שיאפשרו לינה של תינוק אצל אביו גם אם הוא בן מספר חודשים, וישנם שופטים שיגלו נוקשות ויאפשרו לינה רק החל מגיל שנה או מאוחר יותר על פי עיקרון טובת הילד.
