תמ"ש 54490/09
מדי שנה, מונחות לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה תביעות רבות בגין הפרת הבטחת נישואין. מדובר אפוא בתביעות אשר במהלכן טוען אחד מבני הזוג כי הצד השני הפר הבטחה להינשא לו וגרם לו לנזקים שונים. הוכחת הפרת הבטחת נישואין איננה עניין של מה בכך. מדובר בסוגיה אשר נבחנת ב"זכוכית מגדלת", בהתאם לפסיקה ובכפוף לנסיבות המקרה.
לא כל ביטול חתונה, אף זמן קצר לפני האירוע, עולה כדי הפרת הבטחת נישואין. להלן דוגמא למקרה בו צעירה הגישה תביעה כנגד בן זוגה, אשר הציע לה נישואין והתחרט לאחר מכן. הצעירה הגישה כנגד בן הזוג תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין וחלוקת הרכוש המשותף. כמו כן, היות ובני הזוג גרו בדירה משותפת אותה שכרו, הצעירה עתרה לתשלום יתרת דמי השכירות לאחר עזיבת בן הזוג את הדירה.
קראו עוד על הפרת הבטחת נישואין:
- לפני חתונה קתולית - הפרת הבטחת נישואין
- אין חתונה למרות ילד משותף, האם הפרת הבטחת נישואין?
- 10,000 הוצאות משפט לאחר תביעת סרק בגין הפרת הבטחת נישואין
- הפרת הבטחת נישואין למאהבת למרות ילד משותף וגירושין מאישה ראשונה?
- תלות אובססיבית הביאה להגשת תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין
בכתב התביעה נטען כי בני הזוג ניהלו מערכת יחסים רומנטית במשך כחמש שנים. הצעירה טענה כי במהלך יחסיהם בן זוגה הציע לה להינשא לו והיא השיבה בחיוב. עם זאת, לטענתה, לאחר זמן מה, בן הזוג התחרט, ביטל את הצעת הנישואין ועזב את הדירה. התובעת ביקשה לחייב את בן זוגה בתשלום פיצויים בסך כרבע מיליון שקלים. כמו כן, הצעירה עתרה לתשלום מזונות שיקום מתוקף היותה "הידועה בציבור" של הנתבע. התובעת טענה גם כי היא סייעה לבן זוגה בעסקיו העצמאיים ועליו להשיב לה סכומי כסף שונים בגין פרויקטים אשר הושגו עבורו על ידה.
השופט: "טוב שמערכת היחסים נגמרה"
בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל, אך בחלקה בלבד. ראשית, תביעתה של הצעירה בגין הפרת הבטחת הנישואין נדחתה, וזאת משום שהוכח כי מערכת היחסים בין הצדדים הייתה "רעועה מזה זמן מה". השופט, יהורם שקד, הוסיף כי "טוב שמערכת היחסים נגמרה וזאת משום שנדמה כי היא גרמה לצדדים יותר סבל מאשר אושר". יתרה מזאת, השופט אף ציין כי הצעיר והצעירה הביעו לא אחת ספקות באשר לנכונות הצעד להינשא זה לזו.
בפסק הדין נקבע כי אין לפסוק פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין במקום שבו אדם החליט לחזור בו באופן לגיטימי מהצעת חתונה. השופט הדגיש כי זכותו של אדם לבטל נישואין, והצעת נישואין איננה "חתונה קתולית". נקבע גם כי הצדדים לא סיכמו על תאריך לחתונה, לא שלחו הזמנות, לא הזמינו אולם. למעשה, מלבד הצעת הנישואין, החתונה טרם קרמה עור וגידים. דהיינו, נזקיה של התובעת לא היו ממוניים אלא האחרונה עתרה לפיצוי בגין עוגמת נפש, פיצוי אשר לא ניתן לפסוק לה בנסיבות המקרה.
עם זאת, השופט לא התעלם מכך שבני הזוג שכרו ביחד דירה במשך חמש שנים וניהלו מערכת יחסים זוגית משותפת. מבחינת חלוקת הרכוש, בית המשפט דחה את טענות התובעת וקבע כי ההפרדה הרכושית הייתה מוחלטת. הצדדים ניהלו חשבונות בנק נפרדים ולא הוכח כי הנתבע התכוון לשתף את בת זוגו ברווחיו.
"כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי מהעובדה בלבד שגבר ואישה חיים ביחד בנסיבות בהן ידועים הם בציבור כבני-זוג נשואים, אין עדיין להסיק שרכוש שנרכש על-ידי כל אחד מהם בנפרד, רכוש משותף הוא", נכתב בפסק הדין. עם זאת, היות והנתבע עזב את הדירה המשותפת טרם תום חוזה השכירות, נקבע כי הצעירה תהיה זכאית לחלקו בשכר הדירה שנותר כלפי בעל הבית.
