לבית המשפט קמא הוגשו שתי בקשות משמורת הילדים, ע"י הורי האב (היושב בכלא) והורי האם (שנרצחה על ידי האב). בסופו של הדיון קבע בית המשפט, לאחר ששמע את הקטינים, מינה מומחים מטעמו לעניינם, והוצגו ראיות לפניו, כי הפתרון הוא מציאת פנימייה או כפר ילדים שיענה על הצרכים של הקטינים. כנגד החלטה זו, הגישו הורי אביהם של הילדים ערעור לגבי משמורת הילדים, ותבעו כי הקטינים יגורו עימם.
- האם יכולה הסבתא לתבוע הסדרי ראיה עם נכדיה בניגוד לרצון ההורים
- האב מסית את הקטין נגד אימו, האם תזכה במשמורת
- ההורים לא מתקשרים אלא בהודעות SMS, האם תתכן משמורת משותפת?
הדילמה אשר עומדת בפני בית המשפט המחוזי בבואו לבחון הערעור, היא לדעתם של מי משקל רב יותר בהכרעת משמורת הילדים. האם דעת המומחים הטוענים כי הקטינים צריכים לעבור לגור בפנימייה, או שמא רצונם של הקטינים המעוניינים לגור עם הורי אביהם, הינו הפיתרון הנכון.
האב רצח את האם ומרצה מאסר עולם
בחודש נובמבר 2001 הורשע האב, נגד טענתו, ברצח האם ונשפט למאסר עולם. הקטינים הועברו לביתם של סבם וסבתם המבוגרים (הורי האב) ושם טיפלה בהם גם אחותו של האב, רווקה בת 37 הגרה עם הוריה. בעקבות תביעתם של הורי האם, הועברו הילדים מבית הורי האב לביתם.
תביעה נוספת להעברת המשמורת מהורי האם להורי האב, הוגשה ע"י האחרונים ונתמכה כביכול ברצונם של הקטינים. מומחה מטעם בית המשפט טען כי הקטינים מטופלים כיאות על ידי הורי האם אך אין ספק שהם מעוניינים לשוב ולדור עם הורי האב. כמו כן, חשוב לקטינים הקשר עם הדודה, אחותו של האב. עמדת המומחים והעובדים הסוציאליים קבעה מפורשות כי אל לקטינים לעבור ולגור עם הורי האב.
במהלך הדיונים קרו שתי התפתחויות מהותיות, הילדה הבכורה נבדקה ע"י פסיכיאטרית שהגישה תצהיר לבית המשפט, והורי האם הגישו תגובה לשאלת המשמורת וקבעו כי במידה ותימצא לקטינים מסגרת חוץ ביתית, דבר זה יהיה מוסכם עליהם.
קראו עוד:
- העברת הילד בי"ס בשל סכסוך על משמורת
- סבים יזכו להסדרי ראיה עם נכדם כאשר הם נושאים בדמי המזונות
- עקרון טובת הילד בעניין משמורת
- הפרת הסדרי ראייה של האב עם הילדים
מומחה מטעם בית המשפט, פסיכולוג קליני, קבע כי הילדים מהווים כלי במלחמה בין שני זוגות הסבים, ועדיף להם להיות מחוץ למאבק זה במסגרת חוץ ביתית. דעה זו נתמכה גם על ידי האופטורופוס לדין של הילדים אשר מונה בצו בית משפט. אי לכך בית המשפט קמא קבע כי משמורתם של הילדים תהה בית הספר "בויאר" בירושלים (אשר בו קיימת גם פנימייה).
טובת הקטין, מהי?
הקטינים אם כן, אינם רוצים לדור עם הורי האם, וגם דוחים את רעיון הפנימייה ("בויאר") בירושלים, שכן היא אינה לרוחם ואין בה פרטיות. הגישה הנורמטיבית אומרת שבמידה והאפוטרופוסים הטבעיים של הילדים, דהיינו אמם ואביהם, אינם יכולים לשמש כהורים, עיקרון טובת הילד הינו השיקול העיקרי בהכרעת בית המשפט. שנאמר:
טובת הקטין הם מכלול של צרכים חומריים וחיים רוחניים תרבותיים; סיפוק צרכים, שמירת נכסים והכשרה לעבודה עם לימוד וחינוך, שיאפשרו לקטין להשתלב בחייה הרוחניים והתרבותיים של החברה שעל בניה הוא נמנה.
מהו משקלה של חוות דעת המומחים?
על מנת לקבוע את טובת הקטין, על בית המשפט לבסס החלטתו על בסיס חוות דעת של מומחים בתחום. חוק בית המשפט לענייני משפחה מסמיך את בית המשפט למנות מומחים לעניינים הנדונים בפניו אף כי לעולם החובה והאחריות הינה על בית המשפט ואין הוא מחויב לאמץ את חוות הדעת. עם זאת, פסילת חוות דעת מומחה או סטייה מהמלצותיה לא תיעשה כעניין שבשגרה.
כאמור, אף שההכרעה הסופית שבמחלוקת נותרת תמיד בידי בית המשפט לא יִטֵה בית המשפט דרך כלל לסטות מחוות דעת המומחה האובייקטיבי אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל.
מהו משקלו של רצון הילדים?
כמו כן, רצונו של קטין לא בהכרח מתיישב עם טובתו, כשהאספקט האחרון מחייב ראייה נרחבת יותר ובחינת שיקולים משיקולים שונים, כגון המשכיות, הרגל, סביבה, גיל, תנאים כלכליים ושורה נוספת של גורמים, אשר רק בחינתם המקיפה והכוללת עשויה ליצור תמונה מה באמת מחייבת טובתו של קטין.
עם זאת, בית המשפט מכיר בחשיבותה של דעתו של הקטין, שכן קטין אשר כבר מלאו לו 10 שנים ומעלה, הינו איש קטן אשר רצונותיו חייבים להוות שיקול בהכרעת בית המשפט. בישראל מונהגת בשנים האחרונות מגמה של הכרה ב"זכויות הילד", אמנה בינלאומית אשר קובעת כי רצונו של ילד שהוא למעלה מגיל 10, הוא שיקול רציני ביותר, ולעיתים מכריע, לעניין מקום אחזקתו.
השופט: הילדים בוגרים ואינטליגנטים, רצונם חזק מדעת המומחים
במסגרת הדיון בתובענת הערעור, נפגשו השופטים עם הקטינים, ועם הסבים משני הצדדים הטוענים למשמרתם, וניכר כי כל הצדדים רוצים בטובתם של הקטינים, איש איש לפי אמונתו.
השופטים הביעו הערכה רבה כלפי הסבים מצד האם, אשר השקיעו שנים רבות בחינוכם של הקטינים, למרות פערי הגילאים וחינכו אותם למופת. עם זאת, לא השכילו האחרונים למצוא מסילות לליבם של הילדים. ניכר כי הילדים סובלים בביתם, אינם מרגישים חום ואהבה ומשתוקקים לשוב ולגור בבית הורי האב בירושלים. לכשהועברו הקטינים לפנימייה על פסק דין בית משפט קמא, ברחו הם ממנה במחנה ההכנה, היישר אל בית הורי האב.
המומחים מטעם בית המשפט, קבעו באופן כמעט גורף כי יש להעביר את הילדים לחינוך בפנימייה בבית הספר "בויאר" בי-ם. עם זאת, הקטינים, בני 14 ו-12, אשר הפגינו בבית המשפט בגרות ובשלות, ביקשו נחרצות מהשופטים כי יקבעו את משמורתם אצל הורי האב.
לסיכום,
בית המשפט, קבע בסופו של הדיון, כי בשל בגרותם האינטליגנטית של הילדים יש להתחשב ברצונם. השופט טען אף כי למרות שדעתם של המומחים המלומדים קובעת מפורשות אחרת, ואף על פי שבית משפט קמא קבע כי הנכון לעשות יהיה לשלוח הקטינים לפנימייה, החלטתו של בית המשפט היא העברת משמרתם לידי הורי האב. בכל סוף שבוע שני יבקרו הילדים בבית הורי האם ובחגים יחגגו בשני הבתים לסירוגין.
