ההורים מתנגדים, האם הסבא והסבתא יזכו להסדר ראייה עם נכדתם?

האם ידון בית המשפט בשאלת הסדרי ראיה ומגע של סבא וסבתא אשר בנם עזב את ביתם בגיל 17, מתכחש אליהם ומסרב לתת להם להיפגש עם נכדתם. תביעתם של הסבא והסבתא נדחתה בבית המשפט לענייני משפחה בב"ש, והוגשה בעקבותיה בקשה לערעור.

בתביעה הראשונית קבע בית המשפט כי המקרה הנדון אינו נופל לגדרו של ההסדר הספציפי הקבוע בסע’ 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה – 1065, המאפשר לביהמ"ש לתת הוראות מגע בין סבים לנכד בנסיבות בהן מת אחד מהורי הקטין. זאת ועוד, הואיל וגם סע’ 68 לחוק מאפשר נקיטת "סעדים זמניים" בלבד, לשם הגנה על קטינים, ולא נועד לפתור בעיה קבועה כמו במקרה הנדון, הרי שאין לביהמ"ש סמכות לחייב את ההורים לקיים הסדרי ראיה בין הסבים לנכדתם והורה על מחיקת התובענה על הסף. למרות האמור לעיל, בית המשפט לענייני משפחה קבע ביושבו בפעם השנייה, כי דין הערעור להתקבל.

      קראו עוד בתחום:

• לסבתא אין זכות מעמד כצד לדיון בהליך הכרזת קטין כבר אימוץ

• סב וסבתא תובעים את נכדיהם להחזר זכויות בדירה בה להם זכויות מגורים

• הורי סרבן הגט ישלמו את מזונות נכדיהם
• האב נפטר לפני שירש את אימו, כיצד תחולק ירושתו?

בראשית החלטתם כתבו השופטים כי במקרה בו עומדת על הפרק סוגיה הקשורה קשר הדוק עם עיקרון טובת הילד. לא קיימת כל שאלה של סמכות – ברי כי בימ"ש לענייני משפחה, הוא ורק הוא, מוסמך לדון בכל המתעורר בעניינם של קטינים. אי לכך קבעו השופטים כי סלע המחלוקת בין הצדדים הינו מקור העילה או הזכות לסעד המבוקש.

מהו מקור העילה של הסבים להסדרי הראיה עם נכדתם?

בית המשפט קבע כי מלשונו של סעיף 68 לחוק האפוטרופסות עולה כי הוא יכול לנקוט באמצעים זמניים או קבועים, הנראים לו ראויים לשמירת עניינה של הקטינה, במידה וקיים צד המעוניין בטובתה. במילים אחרות, השופטים קבעו כי יש לבדוק האם תצמח לקטינה תועלת משמעותית, אשר יש להסדירה בפסק דין, במפגשים עם סבה וסבתה.

לא זו בלבד, החל משנת 2007 נקבע תיקון בחוק אשר קבע כי במידה וההורים מונעים מהסבים מפגש עם נכדיהם, רשאים הסבים להגיש בקשה לפיתרון הסכסוך ובמידה ולא משתפים הורי הקטין פעולה עם הבקשה, רשאי בית המשפט לדון בתובענת הסדרת ראיית הנכדים באמצעות סעדים זמניים או קבועים (דהיינו להכריח את ההורים מתוקף פסק דין).

בית המשפט מאשר את רשות הערעור

בעניין נשוא התובענה שלפנינו, אמנם לא הגישו הסבים בקשה לפיתרון הסכסוך בינם לבין בנם, אך בית המשפט קמא ניסה ליישב את המחלוקות ונתקל בחומה בצורה מצד הורי הקטינה. אי לכך, קבע בית המשפט הנוכחי כי טעות הייתה לדחות את התובענה על הסף מבלי לרדת לעובי הקורה בעניין טובת הקטינה.

השופטים חתמו את פסק דינם כך:

"שלילה על סף של יכולת הסבים לפנות לבימ"ש לענייני משפחה, במטרה לנסות להוכיח כי טובת הנכד וזכויותיו מחייבות הענקת זכויות ביקור וקשר עם סביו, אינה משרתת את התכלית כפי שראה אותה המחוקק".