בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא נדרש לדון בשתי תביעות משמורת ילדים, כאשר גם האם וגם האב מעוניינים בחזקה על הילדים. בני הזוג במקרה דנן נישאו בשנת 1992 לאחר כ-15 שנות נישואין הם התחילו בהליך גירושין אשר בסופו נחתם הסכם גירושין שאושר ע"י ביהמ"ש וקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם הגירושין הסכימו הצדדים, בין השאר, כי הקטינים יהיו במשמורתה של האם, והאב יקבל הסדרי ראיה רחבים הכוללים לינת הקטינים עימו פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.
קראו גם בתחום:
עם זאת, לא חלף חודש ממועד הגירושין, וכבר הגישה האישה תביעה לשינוי הסדרי הראיה בין האב לקטינים ולצמצומם באופן משמעותי כך שהם יתקימו "אך ורק במרכז הקשר תחת פיקוח קפדני". מיד בסמוך לאחריה הגיש אף הגבר את תביעתו שלו בה עתר להעברת משמורת הקטינים לחזקתו.
האישה איננה משתפת פעולה עם גורמי הרווחה
הצדדים העלו טענות רבות ושונות אחד נגד השני, תוך שהם מגישים עתירות ותביעות שונות לבתי המשפט. בעקבות המחלוקות הרבות בין בני הזוג, מינה בית המשפט שני מומחים מטעמו, פסיכולוג ומתאמת הורית.
כבר בחוות דעתו הראשונה של המומחה, שלל הוא את טענות האישה בכל הקשור לצורך בצמצום הסדרי הראיה לאב ואף המליץ על הרחבתם מעבר לקבוע בהסכם הגירושין. המומחה הוסיף והדגיש כי שני הצדדים דואגים לילדיהם ובהתאם לעיקרון טובת הילד, וכל אחד מהם עושה ככל יכולתו להטיב עימם. עם זאת, המומחה מתח ביקורת על האישה וטען כי היא אינה משתפת פעולה עם הגורמים הטיפוליים השונים המטפלים במשפחה (דבר שבסופו של יום גורם נזק לקטינים).
לא עונה למיילים ולא מגיעה לפגישות
המתאמת ההורית טענה אף היא בחוות דעתה כי בעוד שהגבר מרבה לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי הרווחה השונים, האישה מתעלמת מהוראותיה חדשות לבקרים. לטענת המתאמת ההורית, האב הקפיד להגיע לכל הזימונים לפגישות ושיחות, וענה באופן עקבי על המכתבים והמיילים ששלחה לו. לעומתו, האישה נפקדה משיחות אלו ואף ענתה לחלק מהמיילים באופן המתאים לה ללא התחשבות בעבודת הגורמים השונים.
קראו בנוסף:
- הפרת הסדרי ראייה של האב עם הילדים
- ערעור על משמורת שנקבעה במסגרת הסכם גירושין
- הקטין מתנגד לשוב למדינה ממנה בה ודורש להישאר בישראל
בבית המשפט התברר כי האם שבויה בתפיסות עולם רוחניות, הכוללת האכלת הקטינים במזון אורגני והלנתם יחד עם בן זוגה באותה המיטה. דוגמא נוספת לכך ניתן היה לראות במקרה בו אחד הילדים היה זקוק לטיפול אנטיביוטי, דבר אשר נתקל בסירוב מוחלט מצידה של האם. במסגרת הטיפול הועברה משמרת הקטין במשך עשרה ימים רצופים לחזקתו של האב, על מנת שיקבל את הטיפול הדרוש לו."חוסר יכולתם של ההורים להגיע להסכמות יוצר מצב שבו אין תיאום בטיפול בילדים ומצב שבו האם פועלת לעיתים על דעתה בלבד ולעיתים מסרבת לקבל עצתם של המומחים", טען המומחה מטעם בית המשפט.
נוכח האמור בחוות הדעת, המלצות המתאמת ההורית, המומחה, שמיעת אחד הקטינים בלשכת השופט ותצהיר מורתו, נקבע כי יש להעביר את משמורת הקטינים לידי אביהם.
