סעיף 28א' לחוק האפוטרופסות קובע במקרה בו מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין. במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, נדרש השופט לבחון סוגיה טראגית העוסקת בהסדרי ראיה לסב חרף התנגדות אבי הקטינים.
מדובר במשפחה אשר חוותה טראומה קשה עת התאבדה אימם של הקטינים והותירה את האב לטפל לבדו במשפחה. האב, אשר הינו ההורה המשמורן היחידי של הקטינים, מנע את פגישותיהם של הילדים עם הורי אימם המנוחה. לטענתו, קשר זה היה עלול להזיק לקטינים ועל כן מדובר בשמירה על עיקרון טובת הילד מבחינתו.
[%Psakdin%]
מהות הסכסוך בין הורי המנוחה לאבי הקטינים נבע מהאשמות הדדיות של הצדדים בדבר האחריות למותה של האם. מצידו של האב, טען הוא כי הסבתא, אימה של אשתו, הטרידה את האחרונה פעמים רבות עד אשר נטרפה עליה דעתה. הסבתא טענה לעומת זאת כי האב יכול היה למנוע את ההתאבדות ועליו האחריות למותה. על בסיס סכסוך זה קבע האב כי אין הוא מקיים קשרים בין הורי אשתו המנוחה לילדיו.
האב לא משתף פעולה עם גורמי הרווחה
הוריה של המנוחה הגישו בעקבות כך תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ודרשו כי יוסדרו בין הקטינים לבינם הסדרי ראיה חוקיים והוגנים. לטענת הסבים, יחסיהם עם הקטינים לפני ואחרי מות אימם היו תקינים לחלוטין.
בפסק הדין צוין כי האב מקפיד שלא לסייע בידיהם של שירותי הרווחה ואינו משתף פעולה עם יחידות הסיוע או גורמי הרווחה. כמו כן, מדובר באי שיתוף פעולה גם במקרים בהם בית המשפט בעצמו הורה על הפנייתם של הקטינים לטיפולים של גורמים אלו.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעתם של הסבים ועמד על חשיבות הקשר בין סב לנכדו. השופט הוסיף כי הסבים פעלו בשכל כאשר פנו לערכאות המשפטיות. בפסק הדין נקבע עוד כי בעקבות התנהלותו של האב בהליכים המשפטיים, וסירובו לשתף פעולה עם גורמי הרווחה השונים, נוצר קושי רב בהתחקות אחר טובתם של הקטינים דנא. עם זאת, זכותו של הורה משמורן לאוטונומיה על ילדיו איננה זכות מוחלטת המאפשרת לו לקבוע נתק מוחלט בינם לבין משפחתם. במקרים בהם החלטותיו של ההורה המשמורן עלולות לפגוע בטובתו של קטין, חייב בית המשפט להתערב.
השופט הביא בפסק הדין את דבריה של השופטת מרינה לוי בדבר חשיבות הקשר שבין קטינים להורי הוריהם:
"ככלל, טובתו של קטין לקיים קשר שוטף ורצוף עם שני חלקי המשפחה בכלל ועם הסבים משני הצדדים – בפרט. קשר זה מעבה את מעטפת הביטחון של הקטין, מפרה אותו ומחבר אותו אל שורשיו. שלא כמו ההורים, הטרודים לעיתים בענייני פרנסה וקריירה, הסבים מסוגלים לרוב להקדיש זמן רב יותר לנכדים ולתרום להתפתחותם הרגשית ואינטלקטואלית ממרום גילם וניסיונם.
סבים הינם חלק חשוב בעולמו של הילד, ונוכחותם – כשהיא חיובית – תורמת לחינוכו ולעיצובו החברתי של הנכד, לאושרו וליכולת שלו להפיק הנאה וסיפוק מתהליך גדי לתו והתבגרותו של הקטין... מחקרים תומכים בטענה שהקשר עם הסבים תורם לבריאותו הנפשית של הנכד, להתפתחותו הרגשית ולתחושת הביטחון שלו, בייחוד במצבי משבר כגון גירושין".
