בית המשפט לענייני משפחה דחה את ערעורה של אישה אשר ביקשה לקבל משמורת על שני ילדיה הקטנים, וזאת לאחר שהילדים הוכרזו על ידי בית משפט קמא כברי אימוץ. בית המשפט קבע בין השאר כי היות והאם הינה חסרת מסוגלות הורית, בין השאר בגין התמכרות לסמים, ומשום ששיקומה עלול לארוך זמן ממושך, יש להעביר את הקטינים מחזקתה שכן הם זקוקים למסגרת משפחתית באופן מיידי.
הקטינים נשוא ערעורה של האישה הינם שניים מתוך חמשת ילדיה, אשר הלך לעולמו בשנה שעברה. שני הקטינים נולדו בעודם סובלים מתסמונת גמילה מסמים, הוכרזו כקטינים נזקקים והועברו בצו בית המשפט לחזקת שתי משפחות אומנות.
קראו עוד בתחום:
- לסבתא אין זכות מעמד כצד לדיון בהליך הכרזת קטין כבר אימוץ
- אימוץ ביחס לאב אשר זהותו אינה ידועה
- הוצאת ילדה בת 4.5 ממעון לצרכי אימוץ בניגוד לרצון אמה וסבה
חוות דעת של מומחית מטעם בית המשפט - לאם אין מסוגלות הורית
בית המשפט הסתמך בפסיקתו על חוות דעת של "מכון שלם", אשר ניתנה בעניינה של האם באפריל 2006. כמו כן, מינה בית המשפט מומחית מטעמו וחוות דעתה הייתה אף היא אור לנגד עיניו.
המומחית קבעה באופן חד משמעי כי האם הינה חסרת מסוגלות הורית. לדידה של המומחית, אף אם תינתן לאישה עזרה כלכלית וטיפולית לא נראה שישתנה המצב, וזאת גם על סמך ניסיון העבר בו ניתנו מספר הזדמנויות לאישה והיא לא טרחה לנצלן (סירבה להיכנס לתוכנית גמילה מסמים, חטפה את ילדיה הקטינים ופעלה לשיבוש הליכי משפט ועוד).
באשר לעיקרון טובת הילד, המומחית קבעה כי הקטין השתלב בצורה טובה בבית המשפחה האומנת והוא רואה בהורים האומנים את הוריו. עוד ציינה המומחית שמפגשיו עם הוריו הביולוגיים בלבלו אותו וגרמו לנסיגה בהתנהגותו. באשר לקטינה קבעה המומחית שהיא בעלת צרכים מיוחדים, לאור לידתה כפגית הסובלת מתסמונת גמילה מסמים ובשל שהותה בבית ילדים. אי לכך, בית המשפט קבע כי ישנה דחיפות בהעברתה של הקטינה למשפחה מאמצת.
האישה מקבלת את האימוץ, אך האם תזכה ל"אימוץ פתוח"?
האישה הגישה למעשה ערעור ובו ביקשה להפוך את אימוץ ילדיה לאימוץ פתוח, מקום בו תוכל היא לשמור על קשר עם ילדיה. זאת ועוד, האישה החלה תהליך גמילה עצמאי מסמים, פועלת לשקם את חייה ועושה הכל על מנת לחזור למוטב.
קראו גם:
- בקשה להכריז כבת אימוץ כלפי אימה וכלפי אב בלתי ידוע
- מתן צו אימוץ של מאומץ בגיר, אימתי?
- בנו של עובד זר יוכרז כבר אימוץ למרות התנגדות האב
הפיכת אימוץ סגור ל"אימוץ פתוח" מוגדרת בסעיף 16 לחוק האימוץ. מן הפסיקה ידוע כי במסגרת סוגיה זו נבחנות שלוש מסגרות רלבנטיות – ההורים הביולוגים (מסוגלותם להבין את מהות הקשר של ילדם עם המשפחה המאמצת), ההורים המאמצים (כיצד רואים הם את הקשר בין ההורים הביולוגים לילד) והקטין (האם פגישה עם הוריו הביולוגיים תטיב עימו).
בית המשפט קובע - עם כל הצער - אין לקבל את ערעורה של האם
בית המשפט קבע כי לאחר בחינת השיקולים נשוא הערעור, כי אין מנוס מלקבוע שלא מדובר במקרה בו ניתן לצמצם את תוצאות האימוץ כפי שמעוניינת האישה. למרות שלא ידועה עמדתם של ההורים המאמצים, שני השיקולים האחרים (הקטין והאם הביולוגית) אינם מאפשרים, על פי דעת המומחים להתיר לאם קשר עם בנה.
המומחים מטעם בית המשפט סברו כי מדובר במקרה בו מפגשיו של הקטין עם אימו (ניסיון שנעשה בפועל לפני שנתיים) הסתיימו בנסיגה בהתפתחותו של הקטין ובלבול גדול בתפיסתו. זאת ועוד, המומחית מטעם בית המשפט ציינה באופן מפורש שהקטין רואה בהוריו המאמצים את הוריו האמיתיים והשתלבותו במשפחה החדשה טובה מאד.
זאת ועוד, מבדיקתה של המבקשת גרסו המומחים כי היא עלולה לחבל בהליך האימוץ, ולפיכך כל פתיחה של מסגרת האימוץ עלולה לשבש את תהליכי ההיקלטות של הקטינים במשפחותיהם המאמצות. נימוקים אלו, אשר תמכה בהם בעבר התנהגותה של המבקשת (בראשה הרשעתה בחטיפת שניים מילדיה), אינם מאפשרים צמצום תוצאות האימוץ בדרך כלשהי.
כך סיכמה השופטת את פסק הדין:
"כאבה של המבקשת בשל הפרידה הכפויה מילדיה מובן וברור, ואין לי ספק כפי שציינה היא כי נפשה שסועה מאז נלקחו ילדיה ממנה. אף התרשמתי מרצונה הכן שהביעה המבקשת במכתבה להשתקם ותקוותי היא כי תצליח בכך.
עם זאת, יש לקוות כי המבקשת תבין כי בשלב זה אין מנוס מהכרזתם של הקטינים ברי אימוץ ללא צמצום תוצאות האימוץ, וכי הדבר נעשה לטובת ילדיה שלה. יש לקוות כי המבקשת תתנחם מעט בכך שנמצאו לקטינים משפחות מאמצות חמות ואוהבות שיעניקו לילדיה את כל הדרוש להם".
