המשיב והאם ניהלו מערכת יחסים משנת 1982 , בתקופה זו היו הצדדים בהליכי גירושין מבני זוגם דאז. הצדדים התגוררו יחדיו בדירה שכורה ובמהלך השנים בנוסף למערכת יחסים במישור האישי, ניהלו עסק יחדיו. כתוצאה ממערכת היחסים בין בני הזוג, נולדה המבקשת. האם הינה תובעת בתיק תמ"ש נפרד, מאחר ואינה נשואה לנתבע. הבקשות למזונות זמניים הוגשו בנפרד לפי תקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי. בקשתה של האם מבוססת על טענה למעמד "ידועה בציבור" והסכם מכללא.
קרא גם:
נראה על פניו, כי במשך השנים בני הזוג עשו חיל מבחינה כלכלית, אולם לא נראה שהעושר הביא להם אושר בתקופות מסוימות. מכתבי הטענות ניתן להתרשם כי זו היא משפחה שחיה ברמת חיים גבוהה. האב והאם לא נישאו מחמת העובדה (בין היתר) שמדובר בקשר בין כהן וגרושה.
יחד עם זאת, חיו הצדדים חיים מלאים ומשותפים ולכן ניתן לקבוע בשלב זה שמדובר לכאורה על בני זוג "ידועים בציבור": אין חילוקי דעות בפסיקה כי על ידועים בציבור להוכיח קיומם של שני יסודות: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. יתר על כן פעמיים השתמש המחוקק ביסודות אלו, בחוק הירושה ובחוק הבטחת הכנסה, ברצותו לתאר את מוסד הידועים בציבור.
האם האם זכאית למזונות שיקומיים?
זכות האם למזונות אישה מבוססת על הסכם מכללא בין בני הזוג הכולל מזונות שיקומיים. כאשר מדובר בידועים-בציבור שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית, משמעותה של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית עם התערערות היחסים תהיה בפגיעה קשה בבן-הזוג התלוי כלכלית. על רקע מצב דברים זה, נראה לי כי שיקולים של הגינות, הגנה על צדדים חלשים והנכונות המודרנית להגן על הסתמכות, הגם שלא גובתה בהסכם מפורש, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים גם במקרים של ידועים-בציבור.
מעבר לטענות החוזיות קיימת עילה חוקתית לשוויון זכויות בין נשים וגברים ואף בקרב נשים אחרות כגון ידועות בציבור. הפליית המבקשת כאן מהווה הפרת זכויות ופוגעת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כיום מערכת היחסים בין בני זוג ,גבר ואישה או כל סוג אחר לרבות זוגות חד מיניים מקימה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחר, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם משתמע לתשלום המזונות.
יתכן שבסופו של דבר תהיה האם זכאית למזונות ו/או מזונות שיקומיים. נכון להיום האם עובדת למחייתה וחיה ממעשה ידיה. מאחר ואין בני הזוג נשואים, בעת קביעת זכויות אישה הנובעות מהסכם מכללא (ונוכח העבודה שמדובר בכהן וגרושה) יש לשקול השפעת הדין האישי היהודי על כוונות הצדדים.
אין בשלב של סעד זמני זה להיכנס לעובי הקורה ולקבוע את הסכומים הנדרשים או היקף המזונות השיקומיים. המטרה היא לאפשר המשך חיים עד הכרעה בשאלות רכושיות בין הצדדים כנ"ל עם הקטינה. אין לפסוק במכלול ההוצאות שיכול להיות אלא להביא ליציבות המצב.
הגבר ישא במזונות הקטינה ומזונות האם
לפיכך ולאחר עיון בכתבי טענות הצדדים, שמיעתם ושקילת הצרכים של הקטינה והאם ונוכח רמת החיים שהצדדים נהנו עד פרוץ הסכסוך יש להורות כי: הנתבע ישא בדמי מזונות עבור הקטינה בסך של 3,000 ש"ח לחודש. הנתבע ישלם את מזונותיה הזמניים של הקטינה לידי אמה החל מיום הגשת התובענה ובכל 5 לחודש. הנתבע ישא במזונות האם אשר נובעים מהקשר בין האב והאם כ"ידועים בציבור".
בהתייחסות להכנסות האם יש לזכור שאורח החיים של בני הזוג תוכנן בהנחה של שותפות. החלטות כלליות בעניין הוצאות עבור הקטינה הצדדים ושכ"ד נבעו מהסכמה כללית לשתף פעולה במשק בית כללי כולל מדור לכן קובע מדור ומזונות האם בסך 2,750 ₪ אשר ישולמו בכל 5 לחודש.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה. כל קצבה המשולמת על ידי המל"ל עבור הקטינה כולל קצבת הילדים תשולם לידי האם ותתווסף לדמי המזונות שנפסקו לעיל.
הנתבע יהא זכאי לנכות אם הוכח כל סכום ששילם לידי האם כמזונות עבורו הקטינה בגין תקופת החיוב לשעבר. האב ישא במחצית מעלותם של חוגים קיימים היום, ומחצית הוצאות חינוך כולל גן. האב ישא במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן כלולות בסל הבריאות, במידה וקיימת מחלוקת בטיפול המוצע , הרופא המטפל יכריע בעניין.
לסיכום,
לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים, שמיעתם ושקילת הצרכים של הקטינה והאם ונוכח רמת החיים שהצדדים נהנו עד פרוץ הסכסוך יש להורות כי: הנתבע ישא בדמי מזונות עבור הקטינה בסך של 3,000 ש"ח לחודש.
הנתבע ישא במזונות האם אשר נובעים מהקשר בין האב והאם כ"ידועים בציבור". בהתייחסות להכנסות האם יש לזכור שאורח החיים של בני הזוג תוכנן בהנחה של שותפות. החלטות כלליות בעניין הוצאות עבור הקטינה הצדדים ושכ"ד נבעו מהסכמה כללית לשתף פעולה במשק בית כללי כולל מדור לכן קובע מדור ומזונות האם בסך 2,750 ₪.
